משלי יעקב סט

ונדכה ורוח נשברה ונבוש על קיצור העבודה המגיע ממנו. וזה שרמזו תוה"ק לא תעלה במעלות על מזבחי והבן. ורמזו רז"ל אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל כו' לפי שאין גבהות לפני המקום

ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם וגו' וישלחני אלהים לפניכם וגו' ולהחיות לכם וגו' ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים. הנה מהראוי להתבונן בהתכת הכתובים כי לכאורה אנו רואים בהם שפת יתר

(סח) משל ממש לשר גדול שהי' לו אבן ספיר יקר מאד ונפל איזה פחת על פניו מלמעלה כמו בקע או חריץ משהו. ונתיעץ השר עם בעלי מלאכות היודעים מלאכת אבנים יקרים ולעישתם אם ימצאו לו תיקון אמרו גם בשיתוקן יהי' נשאר רושם מהו עד כי בא אומן א' חכם ומבין מאד ואמר לו איעצך הנה האבן הלז גם כי הוא יקר ונכבד גם עתה אבל הלא עוד יותר יתחשב באם אנוהו בפתוחי צורות מזהירות מאשכולות וציצים ופרחים ואפתח עליו שמך המפואר. ודע כי ראשית מלאכתו יהי' מאותו החריץ כי ממנו ימשכו קוי הציור האלה לירכותיה סביב אשר המוחלט הוא כי האבן ההוא הפחת והגרעון הנפל בו הוא הי' הסיבה להרבות חשיבתו כי אחרי תיקונו בכל הפרטים האלה יהי' יקר ומהולל שבע על יקרתו קודם. הנמשל כן ממש מקרה דהע"ה עם בת שבע. אשר רבותינו ז"ל אמרו (ע"ז ב') לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה ליחיד כלומר מאת ה' היתה זאת למען יהי' הוא המורה תשובה ליחיד. ומעתה הי' חשיבתו אחר ששב יתר מאד כמקדם. כי עם תשובתו פתח פתח ומבוא לכל השבים להורות לפניהם דרכי התשובה. עד שאין ערך לכל הטוב ההוא שעשה בעולם עם זאת. וזה מה ששאל דהע"ה עשה עמי אות לטובה שלא הספיק עצמו במה שמחל לו אבל ביקש עוד שיתברר ויתודע טוב מעשהו שהוא הי' לאות ולמופת להורות תשובה ליחיד וזהו עשה עמי אות לטובה. והן עד"ז ממש הי' ענין מה שקרה לשבטי יה בדבר מכירת יוסף כי גם היא היתה סבה מאתו ית' למען הביא יעקב וכל זרעו למצרים וכנודע. וזהו שאמר אליהם יוסף ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחי' שלחני אלהים לפניכם וגו' להחיות לכם לפליטה גדולה. ולבל יאמרו בלבם כי עכ"ז הי' ענינם אך ע"ד הדבר שנתקלקל ושב לתקונו. היינו כי תחלת מעשיהם אתו הי' אך להרע רק כי אח"כ הוא ית' גלגל על ידם טובתו אי לזאת הוסיף ואמר ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה. כלומר הלא כפי הנגלה עתה עיני כלם רואות ושכל כל לב יודע ויעיד כי אך ה' ית' הוא שהסיב כל זאת ולא אתם

ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מושל וגו'. ובאין ספק שספרו לו מיד כי באו עגלות מאת פרעה להביאו מצרימה וע"ז אמר ויפג לבו כי לא האמין להם ר"ל הי' קשה עליו להאמין שיחפוץ פרעה להתפאר בו עד ויספרו אליו כל דברי יוסף. ר"ל מה שאמר להם בשם פרעה שהקפיד עליו לשלוח העגלות על שמו דוקא גם וירא את העגלות וגו' אז ותחי רוח יעקב אביהם מש