משלי יעקב סח

וידעו דרכם הרע בגי מה עשו. והעד ע"ז אחי יוסף כי חלילה לו לחשוב עליהם כי הזידו במעלליהם והמירו טוב ברע ח"ו. אבל באמת כי הי' אתם טעמים רבים וגדולים מה שעל פיהם הי' מעשיהם כעשיית הישר והטוב. ועכ"ז בעמדם לפניו נסתמו דבריהם. וזהו ולא יכלו אחיו לענות אותו כלומר לא מצאו מענה להשיב אותו כי צדקו במעשיהם מפאת טעמם הכמוס אתם מקדם כי נבהלו מפניו ואבדו את שהיה עם לבבם. וזה אוי לנו מיום הדין. ועד"ז נוכל לומר הכתוב האנוש מאלהי יצדק

(סו) משל ממש לאיש עני בא לחנות לקנות לו איזה בגד ושאל את הסוחר כמה הוא רוצה מחירו השיב לו ערך עשרים כסף אמר לו העני איננו שוה לי זולת עשרה נשבע לו הסוחר כי בסך זה קנאו גם הוא ואיננו רוצה להרויח בו מאומה. הריק העני כל כספו מכיסו ויאמר אל הסוחר אין בידי כ"א הסך ההוא קח ממני ונכמרו רחמי הסוחר עליו ואמר די ולקח כספו מאתו ונתן לו המלבוש. העני בא לביתו וסיפר בפני ב"ב איך לשקר נשבע הסוחר תחלה אמר כו"כ נתן מחירו ואח"כ אמר די על פחות מסך ההוא. ויענו ויאמרו לו סכל האם כוון באמרו די אשר לפניו די הלא הוא הפסיד הרבה. אך בעבור כי ראה בך שאין לך עוד יותר אמר די עבורך מצד חסדו עליך. הנמשל מובן מאליו האנוש מאלהי יצדק וגו' כלומר האם יעלה על הדעת שיצדק אנוש על ערך העבודה הנאותה אליו ית' הלא גם בעבדיו לא יאמין וגו' אף כי אנוש רמה. אולם מה שהוא מקבל מאתנו מעט עבודתינו ואומר די הוא אך בעבור השקפתו עלינו ועל דלת ערכנו כי אין בידינו להשיג יותר. ונוכל עוד להצדיק דברינו ע"פ דמיון

(סז) משל לא' שהזמינו בעל חובו למקום המשפט ותבע ממנו סך גדול ורב והי' בידו לשלם לו את החוב אבל הרבה וחיפש מועצות ותחבולות שונות איככה יפטור א"ע מלשלם את החוב הגדול הזה וישאל את אוהביו לתת לו עצה אמרו לו אין עליך להפטר כ"א בטענת אין לי באם תשבע בפניו שאין לך לשלם ויטב הדבר בעיניו וילך לביתו שמח וטוב לב לאמור אחיש נסיעתי למקום המשפט ואהי' נשבע ונפטר וצוה לאשר על ביתו להכין לו מרכבת כבודו עם בגדיו החמודות אשר אתו בביתו להתהדר בהם ויהי כראות אשתו אשר הוא עושה הרימה קולה עליו לאמור נבל למה תתהדר עתה במבחרי לבושך ותתפאר במרכבות כבודך הלא הם יהיו בעוכרך בעמדך לפני השופט ויראה כי הנך לבוש שני ועדנים מעוטף כא' הרוזנים ואיך תמצא את פיך לדבר ולטעון לפניו אין לי. הסר נא בגדיך מעליך ולבש בגדים קרועים ומטולאים וקח לך עגלה פחותה ובזוי' ואסור בה סוס א' להתנהג אתך בכבדות כמשפט העניים ובזה יתנו מקום לטענתך ויאמינו לקולך כשתאמר אין לי. הנמשל כן הדבר בענינינו כי העבודה העמוסה עלינו והמחויבת לבוראנו ית' רבה הוא מאד אבל כל אמתלאותינו הוא לאמור ראה עמידתינו דלים ורקים ר"ל כי קטן השגת יד האנושי מהגיע אל העבודה הרמה והנשגבה הזו ע"כ המשפט עלינו בעמדינו בתפלה לפניו ית' עלינו להתראות לפניו בלב נשבר ה''א