משלי יעקב סג

הגבר כלומר זהו שלמות הבטחון שישום האדם מבטחו בה' אך בתנאי ולא פנה אל רהבים וגו' כלומר שלא יקח לסבה בני אדם אשר התוחלת מהם נכזבה להיותם נוטים אחרי רצונם ובחירתם. וזהו שאמר המדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים כלומר אך לא הי' לו לפנות עצמו אל שר המשקים לקחת אותו לאמצעי והבן

מדרש כי בא החלום ברוב ענין אמר פרעה מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי אמר לו אתה על אלהיך אר"י הרשעים מתקיימים על אלהיהם ופרעה חולם והנה עומד על היאור אבל הצדיקים אלהיהם מתקיימים עליהם והנה ה' נצב עליו וגו' ע"כ. והמאמר סתום וחתום מאד וגם מה שהציבו ציון מאמרם על דברי החכם (קהלת ה') כי בא החלום ברוב ענין אשר לכאור' לא ידענו מה רצו ז"ל בכתוב זה ומה ענינו פה אבל נבינהו בדמיון

(סא) משל עשיר אחד שהי' מסחרו גדול עד כי כל הסוחרים מהעירות הסמוכות באו אליו לקנות סחורה ומשפטו הי' להתאחר בכל יום בבית התפלה עד קרוב לחצי היום פעם בא א' מעיר נכרי' לביתו ושאל עליו ותאמר לו אשתו עדן לא בא מבית המדרש סר וילך. ויהי כבואו לביתו ותספר לו לאמר הן בא אלי איש אחד ושאל עליך ואמרתי כי אין האיש בביתו גער בה לאמר מדוע עזבת את האיש הי' לך לקרוא לי מביהמ"ד ויהי לימים אחדים בא איש זר לביתו ושאל עליו ותאמר לו שבה ידידי אלך וקראתיו ויבוא לביתו ונתן לו שלום ושאלו על (אדוניו) ויספר לו כי הוא איש עני ודל. שואל עזרה מנדיבי העם ומצד ההכרח נתן לו איזה מתנה ויפן וילך. ואח"כ חרק שן עלי' למאד לאמר שלוח שלחת אלי לפצעי וקראתני לחבורתי ותאמר לו הכי לא צוית עלי מאז לקרוא לך בשיבואו אורחים לביתי ענה ואמר לה הלא עליך לשאול אותו תחלה מה שאלתו וכאשר תשמע ממנו מה שהוא לטובתינו תקראני ואם בא לקבל מתנה תענהו אין האיש בביתו: הנמשל פרעה הי' נבוך ומותעה בחלומו ולא ידע אל מה ירמוז אם אל מה שמפיק טובתו או רעתו. והנה רז"ל אמרו (ברכות נ"ה) חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מתקריא ואמרו עוד (שם) כל החלומות הולכין אחרי הפה כי כל עוד שלא נפתר החלום הוא כאגרת החתום ולא יועיל ולא יזיק. ומעתה האמנם כי פרעה הי' עיניו נשואות וכלות מאד לדעת פתרון חלומו עכ"ז הי' ירא על נפשו מלספר אותו לאדם פן יפתור אותו לרעתו משא"כ בשלא יהי' נפתר אין לפחוד מאומה ע"כ בבוא יוסף לפניו הקדים ואמר לו אשמיעך חלומי ואתה לא תפתור אותו בלתי אם לבך יגיד לך כי הוא מרמז לטובתי. לא כן אם תבין בו כי הוא מרמז לרעתי יהיו הדברים עצורים בלבך ולא תוציאם על דל שפתיך. ומה נמרצו עתה דברי המדרש במה שהביאו מאמר כי בא החלום ברוב ענין כלומר לבעבור כי החלום נוטה לענינים רבים לטוב ולרע וכל אימת שלא נפתר אין לחוש על רעתו ע"כ פרעה בפעמון רוחו הקדים ואמר אל יוסף מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי כלומר אם שהחלום רומז על גדולתי שאשיג מאתו או להיפך עד שהשיבו יוסף אתה על אלהיך כלומר