משלי יעקב סד

כלומר אני מבין כי יתרומם קרן מלכותך על ידו וכמ"ש אלהים יענה את שלום פרעה וכן הי' כי ע"י הרעב כל זהב הארץ בא אליו

וישלח ויקרא וגו' ואין פותר אותם לפרעה. מדרש פותרים היו אותו אלא שלא נכנס באזניו שבע פרות הטובו' שבע בנות אתה מוליד שבע שבלים הטובו' שבע מלכיו' אתה כובש כו' הה"ד בקש לץ חכמה ואין אלו חכמי פרעה ודעת לנבון נקל זה יוסף ע"כ. הנה מהראוי להעיר בזה מה כוונו ז"ל במה שהביאו הכתוב הזה הלא לא בסתר דבר הכתוב וקראם חכמים כמ"ש ואת כל חכמיה אבל נבין הענין עפ"י משל

(סב) משל מלך אדיר היה לו בן לא חכם רך ויחיד. ויתן אל לבו לאמר הלא בני ימלוך אחרי והוא ישב על כסאי והוא ריק מכל מדע וחכמה החליט בדעתו לשלחו למקום ידוע למען ילמד שם חכמות ומושכלו' והי' שם כמה שנים עד כי למד חכמו' הרבה. וכמו כן אז הריץ אגרות אל אביו המלך למען ישלח אחריו ויקחהו לביתו כי כבר הוא מלומד ככל הצורך וישלח המלך אחריו מגדולי שריו ויביאוהו אל המלך. ומרוב שמחת לבו בבנו עשה משתה גדול לכל שריו ועבדיו ויהי כטוב לבם ביין עלה על לב א' מהשרים לבחון חכמת הבן והשכלתו ושאל אותו על כמות החכמות שלמד שם אמר לו מדידה ומשוער וחשבון וכמוהם ויקח השר בידו טבעת עגול ויקפוץ את ידו והושיטה אליו לבחנו אם יכיר מה בידו ויאחז בכפו ושיער בה והתבונן ע"פ כללי הלימודים אשר ידעם ואמר כי יש בידו דבר עגול חלול באמצע והאיש משתאה לו מאד ולא עצר כח מלשאול אותו עוד לאמר לו הן אמת צדקת בדבריך אך הגד נא מה זה הדבר העגול והחלול באמצעיתו אמר לו הלא מופתי החכמה וכללי הלימודים אינם מודיעים הדבר כ"א ע"ד כלל אם הוא מרובע או עגול חללה או מלאה. אבל לא להודיע פרטית הדבר מה הוא ואיזהו אמר לו השר ועכ"ז הלא מהנקל הוא לשער זאת מעצמו מבלעדי כללי הלימודים עמד הבן ההוא כרגע ואמר הנה הוא אבן הטוחן לאשר מעשהו הוא כתבניתו. ובזאת הראה והודיע עוצם פתיותו ואולת לבו מעצמותו. האמנם הוא מלומד מושכלות וחכמו' כללי המופתים אולם לדעת ולהבין מעצמו איכות הדבר אל מה יתכן יותר לדמהו הוא ריק ההבנה בער ולא ידע כי הוא דבר התלוי בחכמת התולדיו' ולא במושכלו' הלימודי' הנמשל החרטומים היו יודעים חכמת פתרון החלומו' ע"פ מופתים הלימודים וע"פ כללי חכמתם. וכבר דברנו כי החכמה אינה מלמדת כ"א ע"ד כלל כמו ז' פרות טובו' רומזות על איזה שבע ענינים טובים וכן שבלים טובים וההיפך בהיפך. וע"כ עלה על לבם כי שבע פרות רומזו' על שבע מדינו' ומלכיו' אך עוד מהצורך הי' לשקול בפלס ומאזני בחינתם התולדיו' לאיזה מהענינים יתכן יותר לדמות הדבר כי הלא יותר קרוב הדבר שיהיו שבע השבלים הטובות רומזת על שבע שני שובע והפרות הטובות כמו כן וכמו שמוזכר ברש"י ז"ל כי בימי השובע הבריות נראות יפות. אבל בזאת שגו ברואה יבערו ויכסלו. וזהו שאמר המדרש ביקש לץ חכמה ואין כלומר ביקשו חכמת לבם והכרעת בחינתם מה שהוא בתולדה ואין ודעת לנבון נקל זה יוסף: ועתה