משלי יעקב ס

בכפו והנה הוא כהה מאד חשך משחור תארו בהרות בהרות וירע בעיניו הדבר אך עכ"ז לקחה לבלי הרגז להרב ויפתח אותה וירא והנה נכבדות מדובר בו כאות נפשו ויערב לו הדבר מאד מבית אבל לא מבחוץ ואמר בלבו שלא לריב עמו מאומה כי עכ"פ עיקר ותוכן הענין נאה לו מאד. אך עלה על רוחו להשיב גמולו בראשו היינו שבהגיע העת לשלוח לו משאת מאת פניו כמשפט להרב לקח ממבחרי המגדנות והמרקחות וגם עשרים כסף ונתן כל זאת על טבלא של עץ אשר מצואתו לא רוחץ וגם נתן מכסה עליהם מפה מזוהמה ושלח לו ע"י עלם א' הנבזה והנמאס ויהי הוא מביא כל זאת לפני הרב וימלא חמה ועכ"ז לקח מידו וירא כי טוב הוא למאכל וכי תאוה הוא לעינים אך לא נחמד למראה. אחר כמה ימים פגעו זה בזה וישאל הרב את הגביר לאמר הלא הגד לי מה בלבך מה זאת עשית לכבדני בתשורה יקרה מעוטפה באחת הסחבות השיבו הלא גם אתה ככה עשית עמדי בשלחך מכתב יקר ונחמד על גליון מחוק ופחות: הנמשל כי האמנם אליו ית' כמה סבות איך לגלגל על יוסף שיבוא למצרים אולם לאשר אחיו שנאו אותו ורצו לבטל חלומותיו הניח ית' שיגולגל הדבר על ידם כנ"ל ומעתה עיקר ותכלית המעשה שיעץ יהודא בענין מכירת יוסף היתה רצוי' מאד בעיניו ית' אך למראה העינים הי' ענינם ע"ד בגידה ומעש' תעתועים וליותר בבואו לפני אביו ואמר לו הכר נא הכתונת בנך הוא וגו' ורימה בו בדם גדי עזים. הנה כמשפט הזה ממש עשה לו ית' והשיב גמולו בראשו לתת לו שכר נכבד ויקר מחוספס בבלוי הטלאות היינו עם היות תכלית הדבר יקר הערך מה שמפיק טובת ישראל בכלל והוא שממנו יולד ויצמח גואל האחרון. עכ"ז אלהים אנה לידו הדבר ע"ד חרפה ותועבה כי לעיני הבריות היה נדמה מעשיהם כמעשה הזנות. ומעתה כל המאמרים האלו צדקו יחדיו כי בתחלה אמרו על יהודא בקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך הממונה על התאוה ואמר לו יהודא מהיכן גואלים עומדים מהיכן מלכים עומדים. גם מאמר יצתה בת קול ואמרה צדקה ממני. ממני יצאה הדבר והיראת דבריהם אלו כי מן השמים העירוהו לזה אבל לבל נשאל מה ראה ית' לתת לו המתנה הטובה ההוא עד"ז ולא ע"ד כבוד. ע"ז אמרו אמר הקב"ה ליהודא אתה רמית לאביך בגדי עזים חייך שתמר מרמה לך בגדי עזים אתה אמרת לאביך הכר נא חייך שתמר אומרת לך הכר נא כלומר גמלתיך כמעשך וכמדתך. והנה מה מתקו עתה דברי המדרש הנ"ל וירד יהודא מאת אחיו בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל. רצונם בזה לומר כי האמנם מעשה יהודא עם יוסף היתה יקרה בעיניו ית'. אבל הלא לעיני ב"א הי' ענינם ע"ד בגידה כנ"ל תחת כן ותועבה נעשתה בישראל כלומר המעשה היקרה והנצחית מבריאת אור מלך המשיח הוא ג"כ ע"ד תועבה. וזהו שהמליצה ז"ל שקרת יהודא ותועבה נעשתה בישראל כלומר זה לעומת זה. וזהו יהודא נעשה חולין כי חלל יהודא קדש ה' אשר אהב כלומר הגם כי מעשה יהודה היתה קדש ואהובה לפני ה' עכ"ז הי' מעשי' ע"ד חולין

ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חותמך ופתילך ומטך וגו'. ראוי להעיר בזה כי מאמר יהודא מה הערבון וגו' מורה שלא הי' בידו דבר