משלי יעקב נח

עליו את הכל אחר כי התחלתו היתה ג"כ ברשע. וזהו שאמרו בני יעקב כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב כלומר רעתו רבה מאד במה שפגע בבת יעקב ורב ההיזק וכן לא יעשה אפי' באוה"ע כלומר שאין מקום גם לעצמות המעשה גלל כן עונו גדול מנשוא

שכם בני חשקה נפשו בבתכם וגו' ויענו בני יעקב וגו' וידברו אשר טמא את דינה אחותם. לכאורה מלות יתירות דיבר הכתוב אשר טמא וגו' בשכבר זכרו המעשה ההיא בפסוקים הקודמים. אבל בשנתבונן מעט היו בני יעקב ע"ה מכוונים בזה להקהות שיני רשעים האלה ולהוכיח על פני שכם גודל ערותו וזדון לבו והוא כי באין ספק דנו ב"י על פגיעתו באחותם שהיתה מלפניו כשגגה ולא כוון לחלל בתולת בת יעקב אך למלאות תאותו ביפת תואר וטובת חן ולא לפגוע בבת גדולים וע"כ אין להאשים אותו על כך כנ"ל אבל חמור בבואו לפניהם לבקשם שיתנו אותה לבנו לאשה רצה להודיעם משפט בנו ומעשהו כי אין ענינו כאותם שיתנו עיניהם בהוד הבתולות אך נפשו להדבק בבת טובים. והיתה כוונתו בזה להמציא לו חן בעיניהם למען יתנו לו בתם. וזהו שאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם כלומר כל חפצו בה הוא אך על היותה בתכם ממיוחסי העולם. ובני יעקב כשמעם זאת שהי' מגמתו מתחלה לחלל זרע קודש ומדעת עשה מה שעשה ויחר להם מאד וזהו אשר טמא את דינה אחותם

(נו) למשל א' עשה משתה גדול והזמין קרואיו והושיבם הבכור כבכורתו כו'. ונתן לפניהם קערה מלאה מנות קפץ הפחות שבהם ונטל מנה יפה שבכלם ויחר לבעה"ב מאד אבל הי' מחריש כי חשבו לשוגג בדבר באשר לא כוון דוקא אלי' רק כך עלה בידו עבור היותה יותר קרובה אליו ויהי בהביא עוד איזה מאכלים לפניהם והנה הנבל ההוא הושיט עוד את ידו כבראשונה ויחפש ויהפך אחר היותר טובה שבהם והבעה"ב בראותו כי הוא שונה באולתו כעס עליו מאד לאמר מתחלה אמרתי עם לבי אולי משגה הוא אבל אחרי רואי כי הוא מסיר ומפנה הנתחים הבינונים ומחפש אחר המשובח ביותר מדוע לא יבחין ברעתו ופחיתותו כי איננו ראוי לזה: הנמשל הוא הדבר בעניננו כמבואר

ויענו בני יעקב וגו' במרמה וידברו וגו'. הנה לכאורה מלת במרמה אין לה שחר כי הלא הדברים בעצמם יוכיחו אם במרמה או לא. ומה גם מלת וידברו חסרה מובן. והנראה כי בא הכתוב להשיב על בני יעקב איך לא חשו לתת מענה בפני אביהם יעקב בא הכתוב להצדיקם בדבר והוא עם מלת במרמה שאמר

(נז) למשל כי הנה משפט הבן הוא לכבד פני אביו בלכתו עמו ברחוב העיר שילך הוא אחורי האב וכמו כן בכניסתו לבית יניחנו להאב שיכנס ראשון והוא אחריו. אמנם לפעמים יזדמן אשר בן יכבד אב בלכתו לפני אביו והוא באם המקום שהם הולכים שמה הוא מקום חמר וטיט אז הנכון כי יקדים הבן ללכת לפני אביו למען הכין מעגל לפעמי אביו עם מה שירביץ