משלי יעקב נו

הנשמע מכל דברינו אלה כי כל מגורת יעקב ע"ה ופחדתו מכל מה שקרהו לא הי' מפאת מה שהיו מעיקים אליו אבל לבו חולה עליו כי כל המקרים האלה עתידים לעורר על בניו ועל בני בניו בעתים הבאים. וישת לבו לשפוך שיחו לפני ה' לעשות תשועה לדורות. ועתה הסכת ושמע נא ביאור מאמר הכתוב ויירא יעקב מאד וייצר לו

(נג) ובמשל אפתח פי לא' שעלה על לבו לנסות את מזלו אם טוב הוא ואיך יעלו לו כל ימיו ושאל בחכמים יודעי העתים אמרו לו בשיגיע אל היום שנולד בו יעשה ענין המשחקים בקובי' וכדומה ואם יצליח ביום ההוא ידע את עתו כי יצליח בכל ימיו וההיפך בהיפך ויהי היום ויצא לשחוק עמהם ולקח עמו צרור כספו והי' מפסיד פעם אחר פעם ב' וג' דינרים. והנה על ההפסד ההוא עדן לא יצדק לומר כי הי' מיצר על הפסד מעותיו. אבל יפול עליו מאמר ויירא מאד יען כי ההפסד ההוא הוא אות ומופת על רוע מזלו אולם אח"כ כאשר האריך עוד בשחוק למען יבחון ענינו יותר עד שהפסיד כל מה שבידו אזי נופל בו מאמר ויירא ויצר כי לבו חולה על שתיהם א' על בחנו רוע מזלו על כל ימי שני חייו כי רד הוא למאד. וגם צר לו עתה כי ריק הוא מכל ולא נשאר בידו מאומה: הנמשל כי כל הקורות והמאורעות שאירעו אותו בתחלה הנה בכלם לא שת לבו להצטער עליהם בלתי הי' מתיירא על רוע הוראתם ורמיזתם מה שיעשה לבניו באחרית הימים. אך עתה בהתודע אליו ע"י המלאכים כי עשו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו ובמדרש כי כולם היו מלכים קושרי כתרים או ארבע מאות ראשי גייסות אז נקבצו באו יחדיו היראה והצער. וזהו ויירא יעקב מאד מוסב לרמיזת המקרים העתידים כי יהי' קשים מאד ממה שאירע אותו כדבר הזה. וזהו ויירא מאד כהוראה האמיתית ממלת ויירא שהוא מפני העתיד וגם וייצר לו כלומר הי' צר לו גם עתה פן תדבקנו הרעה ח"ו ויכהו אם על בנים לזאת תלה עיניו למרום

ויבא יעקב שלם. מדרש רבות רעות צדיק וגו' רבות רעות זה עשו ואלופיו צדיק זה יעקב. ומכולם יצילנו ה'. המאמר צריך ביאור ונקדים לזה מאמרם ז"ל (בילקוט עובדי' א') לעתיד לבוא כשהקב"ה דן את עשו הרשע מה עשו עושה מתעטף בטליתו ובא ויושב אצל יעקב כו' ויעקב אומר אחי לא תהא כיוצא בי שנאמר אהי דברך מות וגו' גזירה שהיית גוזר עלי אלו הייתי עושה נתחייבתי מיתה בידי שמים ואם לא אתה הורג אותי כו'. ומהראוי להתבונן בדעתו של עשו מה יועילנו מה שיתעטף ויבוא לישב אצל יעקב הכי זאת העילה להיות לו מנוס ממה"ד שעליו ומה השיב לו יעקב ע"ז. והענין הוא עם מה שאמרו ז"ל במדרש תולדות ויצא הראשון אדמוני אר"א כהדין פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ ואח"כ מרחץ בנו של מלך כך למה עשו תחלה נולד כדי שיצא הוא ותצא סרייתו עמו פי' כי עשו שאף כל הזוהמא גם מיעקב וע"כ הי' יצרו הרע כפול ומכופל ומסבתו הי' יעקב נשאר נקי וצדיק. וזהו דברי המדרש רבות רעות זה עשו ואלופיו. צדיק זה יעקב. כלומר הרעות הרבות אשר היו בעשו הוא לבעבור כי יעקב הוא הצדיק ולקח אתו גם חלק זוהמתו. ודע כי כמו