משלי יעקב נא

את עשו מטעם כי הוא הבכור והוא קודם לברכה וע"כ כאשר בא יעקב לפניו שאלו לאמר מי אתה בני כי הי' ירא לנפשו פן יפגע בבנו הצעיר אשר לא כן משפט הבכורה לזאת יעקב בידעו כי קנה כבר הבכורה מעשו השיבו אנכי עשו וזהו אנכי עשו בכורך. כי אני הוא במקומו לקבל הברכה ההגונה אל הבכור. וזהו מה שצווח עשו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי כלומר אך עתה ידעתי מה שעשה לי בערמימותו. כן כל עיקר לקחו הבכורה ממני הי' עבור לקחת עתה את ברכתי. וזהו שאמרו במדרש אר"ל לפי שהי' אבינו יצחק מתפחד ואומר תאמר שעשיתי את שאינו בכור בכור. כיון שאמר את בכורתי לקח אמר א"כ יאות ברכתיו. ומעתה נבוא אל ביאור המאמרים כי כמו שהברכה מחויבה להיותה מבוהלת אל הבכור כן גם לאה להיותה הגדולה היתה שמורה ומיועדת אל הבכור ולולא שלקח יעקב הבכורה מעשו הי' עשו המתברך והנושא את לאה בהחלמו אך מאז לקח יעקב הבכורה מעשו ונתברך על ידה אין הדבר מוכרע מי מהם יהי' נושא ללאה אם יעקב כי הוא הגדול מפאת קחתו הבכורה וקם על שם אחיו הבכור או עשו שהוא עצם הבכור מרחם אמו, וע"כ הי' מקום להתפלל וזהו מ"ש המדרש שכך היו התנאים הגדולה לגדול כו' כלומר לא נקבו בשמות לאה לעשו ויעקב לרחל רק התנאים היו ע"ד סתם הגדולה לגדול והקטנה לקטן. ולכן היתה בוכה ואומרת כו' אחר שהתנאים אינם מבוררים וזהו קשה היא התפלה שביטלה את הגזירה. ולא עוד אלא שקדמה לאחותה כלומר תפלתה הועילה לה לדון את יעקב לבכור לקחת גם אותה וגם להקדימה לאחותה

ומעתה מה נמרצו דברי המדרש הקדום לפי שכל הלילה הוא צוח לה רחל והיא עניא לי' בצפרא והנה היא לאה אמר לה רמייתא ב' רמאה כו' אמרת לי' כו' לא כך צווח לך אביך. מי אתה בני ואת ענית לי' אנכי עשו בכורך והוא מטעם היותך קם על שם אחיך בקחתך הבכורה ממנו וא"כ גם לאה נבררת לך. וזהו שאמרה אית ספר דלית לי' תלמידים כלומר ממך למדתי זאת. אבל אם כי לאה פעלה בתפלתה שתהי' ליעקב מפאת היותו הבכור עכ"ז רחל עם שהיא הקטנה גם היא היתה ליעקב ולא נדחה מאתו. ואולי על זאת ירמוז הכתוב במ"ש ויבוא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה לומר כי ראשית ועיקר הנשואין הי' את לאה. אך צדקת רחל ע"ה ראה אלהים ויוכח וסיבב עלי' שתהי' גם היא אשה ליעקב. וזהו ויבוא גם אל רחל אך יעקב ע"ה באהבתו אותה חשבה לו לעיקר וזהו ויאהב גם את רחל מלאה כלומר עם כי היא היתה טפלה חשבה לעיקר באהבת נשיו. ומעתה נבוא אל ביאור הכתוב בנושא דרושנו וירא ה' כי שנואה לאה כו'

(מט) משל לעיר קטנה שנבחרו בה שלשה פרנסים ע"פ שלמונם ויהי בעיר איש א' החפץ מאד להיות א' מן הג' פרנסים והשלטון לא חפץ בו מה עשה נסע אל מקום משכן שר העיר ובידו מנחה לרצותו על הדבר ויפנה השר אל האיש ואל מנחתו וכתב לו ונתן בידו מגילת ספר לפקידו השליט היושב בעיר ההוא שיכלול אותו בין השלשה ראשים ויהי' כא' מהם ושיעבור א' מן המנוים