משלי יעקב נ

הארמון כולו כי הוא ארמון המלך. ועתה תאמרו אך על הבית הזה כי הוא בית המלך. ויענו אותו לאמר האמנם כנים דברינו כי הארמון כולו הוא ארמון המלך. עכ"ז הנה המלך נתן דת גם לזולתו לדור בחדריו החיצונים. אבל הבית הזה עליו אמר כי הוא אך של המלך כלומר מיוחד לו לבדו ואין לזרים בו מאומה והוא כי לא יערב שום אדם לגשת תוך הבית בלתי רשות ועת קצוב לו מאת המלך ואך בלבשו מלבושים הנאותים לכבוד המלך. הנמשל כי האמנם כבוד אלהים ית' מלא עולם עכ"ז הארץ נתן גם לבני אדם וזולת הנבראים כלם ישכנו ארץ ובתוכם ה' כמאמר הכתוב השוכן אתם בתוך טמאותם אבל המקום אשר בו בחר ה' לשכן שמו בו נאמר וכל זר לא יבוא באוהל מועד והוא מיוחד בלתי לה' לבדו. אשר ע"כ צוה ית' גם על הכה"ג לאמר דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקודש כו'. בזאת יבא אהרן כו' וזהו ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ומבאר ואומר מה נורא המקום הזה והוא כמתמי' על מורה מקדש מלך יתר מאד ממקומות זולתים אף הוא השיב אמרים לעצמו ואמר אין זה כ"א בית אלהים כלומר המיחד אך אליו ולא לבלעדו

וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה הנה מהראוי לתת לב אל מאמר ויפתח את רחמה הלא מטבע וחוק הבריאה הוא שיהי' רחם אשה פתוח להוליד לצורך קיום העולם ע"כ אין מהנכון לומר בכזה ויפתח את רחמה אבל להיפך עצירת הרחם הוא ענין השתנות בטבע עדה"כ וה' סגר רחמה ובמדרש כי שנואה לאה שהיתה אמורת לשונא ורחל עקרה עיקרה של בית. עוד שם במדרש קודם לזה ויהי בבוקר והנה הוא לאה אמר לה מה רמייתא בת רמאה לאו בלילה הוי קרינא רחל ואת ענית לי אמרה לי' אית ספר דלית לי' תלמידים לא כך הי' צוח לך אביך עשו. ואת ענית לי' הדברים מפליאים עוד שם וז"ל ועיני לאה רכות שהיו אומרים כך היו התנאים הגדולה לגדול והקטנה לקטן. והיתה בוכה ואומרת יהי רצון שלא אפול בגורלו של עשו אר"ה קשה היא התפלה שביטלה את הגזירה ולא עוד אלא שקדמה לאחותה וגם בזה יש להעיר אחר שכבר היו התנאים הגדולה לגדול איככה מצאה את לבבה להתפלל עוד כי יהי' תפלתה תפלת שוא. וכדי לבוא אל ביאור המאמרים נקדים לבאר מה"כ (תולדות) ויאמר אבי ויאמר מי אתה בני ויאמר אנכי עשו. בכורך כו' ומכבר נתלבטו בזה המפרשים בהבנת דברי יעקב אנכי עשו שלכאורה הוא ח"ו כדובר שקרים אבל בהתבונן בדבריו בטוב העיון לענינינו הוא כי יאע"ה דיבר האמת כמו שהוא ושמר על נפשו מלדבר כזב והוא מה שרצה בשפת יתר שאמר אנכי עשו בכורך והלא על שאלת יצחק מי אתה בני יספיק להשיב עשו מלה אחת אם לא שכוון בזה להאמית ענינו

(מח) משל ממש ע"ד ראובן שמכר לשמעון שטר חוב שיש לו על לוי ושמעון בא לתבוע החוב מלוי אמר לו לוי מי אתה א''ל אנכי ראובן שאתה חייב לו אמר לו הלא ידעתיך בשם כי שמעון אתה וממך לא לויתי אמר לו גם אם שמעון אנכי עכ"ז עתה בעסק גבית החוב אנכי ראובן הנושה בך כי קניתי שט"ח ממנו ומכחו אני בא. הנמשל כי נודע מה שבדעת יצחק ע"ה לברך את