משלי יעקב מט

שריד ע"כ למען השבית מאנוש זכרך הצורך כי הוא ית' בעצמו יחפש אחריך לעשות אתך כלה וזהו איך נחפשו עשיו נבעו מצפוניו. ומעתה יתבאר המאמר בנושא דרושנו מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ע' חוויקים ויורד כו' עד שרה של אדום עולה ולא ידע כמה כלומר על היות מפלת עמלק לאחרונה וע"י השי"ת בעצמו אי אפשר להודע מזה כמאמר ז"ל (סנהדרין צ"ט) לבא לפומא לא גליא פומא למאן גליא וע"כ חרד יעקב ואמר תאמר שאין לזה ירידה אמר לו ית' אל תירא כו' עד משם אורידך נאם ה' כלומר אני בעצמי כנ"ל

והנה אנכי עמך וכו' והשיבותיך כו' כי לא אעזבך כו'. מדרש רבנן אמרי על הכל השיבו ועל הפרנסה לא השיבו אם יהי' אלהים עמדי. הנה אנכי עמך ושמרני ושמרתיך ושבתי והשיבותיך. א"ר איסי אף על הפרנסה השיבו שנא' כי לא אעזבך ראוי להעיר מדוע לא השיבו ית' על הפרנסה ואיך לדעת ר' איסי יהי' נכללה תשובת הפרנסה במלות כי לא אעזבך ונבין בדמיון

(מו) משל לא' שהי' שולח בנו למרחקים והכין לפניו כל הדברים אשר הצורך אליהם בדרך גם הכין צרור הכסף לתת בידו להספקת הוצאותיו ובתוך כך נתודע להם כי הדרך משובש בגייסות אמר האב מעתה ההכרח אתי ליסע בעצמי עם בני עבור לשמרו מכל פגעי הדרך ויהי בעלותם המרכבה אמר הבן לאביו איה צרור הכסף אשר הכינות תנה נא אותו על ידי הוצאתי דרכיו אמר לו אביו מה לך לשאול מאתי על הוצאות הלא אתך אנכי נוסע ומידי תבקש כל מחסורך: הנמשל כי אחר שהבטיחו ית' ליעקב מיד בצאתו הנה אנכי עמד ושמרתיך כו' מעתה אין מהצורך להשיבו על הפרנסה כי הלא מלחם אביו ית' יאכל ור' איסי בא כמבאר ונותן טעם לומר אף על הפרנסה השיבו שנא' כי לא אעזבך כלומר הלא אנכי עמך תמיד תקרא ואני אענה וכנ"ל

ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה כו' ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים כו'. הנה מהראוי להבין כפל הלשון אם יש ה' במקום הזה. מה נורא המקום הזה. וביותר יש להתבונן כי מאמר אין זה כו' הוראתו כאלו אחרים מתווכחים עמו בדבר בדעות שונות ובא הוא להחליט ולומר אין זה כמה שאמרתם כ"א בית אלהים. והנראה כי הוא בא להתיר שאלת רבים מהחוקרים מה נשתנה בהמ"ק ממקומות זולתים אם המוחלט הוא כי הוא מלא כל הארץ כבודו. (וכמו כן יקשה על מאמר יעקב אבינו ע"ה אכן יש ה' במקום הזה) אבל הוא ע"ה התיר השאלה הלזו בעצמו במה שסיים ואמר מה נורא כו' אין זה כו'

(מז) למשל א' בא לעיר מלוכה ויסובב בשוקים לראות בבנינים המפוארים וירא ארמון מבצר משגב ומפואר להלל מאד שאל למי הוא השיבו לו ואמרו הוא ארמון המלך ויגש אל חצר החיצונה והביט על רוב הבתים הפרטים הנמצאים בו וישאל עליהם למי הם אמרו על כל או"א זהו למושב רופא המלך וזה ליועציו ושריו וכדומה עד כי בא אל הפלטון אשר המלך יושב בו ושאל גם עליו ויאמרו לו זהו בית המלך וישתומם מאד לאמר הלא מכבר אמרתם על הארמון