משלי יעקב מז

(מ) למשל הקטן שהנחילו אביו מלבושים נאים ויקרים שאינו ראוי ללובשם עד כי יגדל ויהי' לאיש. כן כל הברכות הרמות והגבוהות מאבותינו ע"ה. הננו כהיום קטנים מהכילם. אבל יחטיאו אותנו כי בקל נבעט על ידם. כענין הכתוב (האזינו) וישמן ישורון ויבעט ולעתיד אי"ה שנהי' יכולים לקבל רוב טובה ולא נבעט על ידה או אז הוא ית' יתן ויחזור ויתן וכמ"ש הנביא (יואל ב') ואכלתם אכול ושבוע והללתם כו'. כלומר רוב הטוב לא יזיק אליכם. ומאז ולא יבושו עמי לעולם: המורם מדברינו כי הב' עילות הנזכרים הן הנה היו לבני ישראל בדבר שלילות טובות העוה"ז מהם ולהיותם נתונים לעם אחר. והנה עצת חסדו ית' היתה עתה לחלק טובות עה"ז לכל העמים לכל א' זמנו הקצוב. ואחריו לאחר עד עת בא דברו הטוב להרים קרן משיחו ובזה נבוא אל הענין

(מג) משל לאחד שהניח אחריו בן קטן והנחילו בית אכסניא טובה ורחבה ב"ד העמידו לו אפטרופס שישכיר הבית לאחר עד אשר יגדל הנער ורבו עלי' הקופצים והעלו אותו בדמים אמר להם אשר על הבית מה זאת תריבון זע"ז מה יבצר מכם שתשכרו אותו כולכם בשותפות ותחלקו ביניכם לכל א' זמן קצוב עד כי יגדל הנער וישמעו לו ויעשו כעצתו ויכתבו בספר להיות לראי' על הדבר מקביעות הזמנים לכל א' ראשיתו ואחריתו ואשר בכלות זמן הא' הוא התחלה זמן הב'. אבל לאותו שזמנו הוא אחרון שבכלם לא כתב לו זמן כ"א התחלת זמנו למתי יכנס לתוך הבית ולא האחרית יען כי במשך הזמן המוגבל ממשכירי הבית יגדל העלם ויהי' לאיש וע"כ מה לו לכתוב בספר סוף זמן האחרון הזה כי הלא הבעה"ב אין מהצורך אליו להיות נעזר לכנוס תוך שלו עם מה שיהי' רשום אחרית זמן המוגבל כי ידיו רב לו להוציא מביתו כל מי שיהי' בו: הנמשל מובן מאליו כי הקב"ה בהשקפתו עלינו עב"י כי הננו דלים ורשים מהתענג ומרוך בטובות העולם מטעם המוזכר למעלה לזאת נדיבות יעץ למסרם לשרי אוה"ע עד אשר נהי' מוכשרים לקבלם ונוכל שאתם בל נבעט בם ובחכמתו ית' חלק לכל א' זמן שליטתו על הארץ וקצב לכל א' ראשיתו ואחריתו יען כי הגבלת אחרית זמן הוא פועלת התחלת ממשלת השני וירידתו של זה תהי' סבה אל עליית זולתו. אבל לא כאלה המולך לאחרונה הוא אדום אליו לא הי' מהצורך לרשום אחרית זמן ממשלתו כי אז הא' הממליך מלכים לבדו ימלוך ובעצמו יקח הממשלה מידו כמ"ש ועלו מושיעים כו' והיתה לה' המלוכה. וזהו מאמר הילקוט הנ"ל. והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים הראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה שבעים חווקים ויורד של מדי וכו' ושל אדום עולה ולא ידע כמה באותה שעה נתירא יעקב ואמר תאמר שאין לזה ירידה א"ל הקב"ה אל תחת ישראל כו'. הה"ד אם תגביה כנשר כו' משם אורידך נאם ה'. כלומר אני בעצמי וע"כ אין מהצורך לסמן ירידתו מתי הוא

או יאמר במה שלא הראה ה' ליעקב זמן ירידת שר של עמלק ועל מאמר הנביא (עובדי' א') כה אמר אלהים לאדום כו' מי יורידני ארץ כו' וכדי לבוא אל הענין נפתחה במשל פינו: משל