משלי יעקב מו

בבקשת מחיתינו מתגולל על שפתינו גם הבקשות האלה. וזהו הענין עצמו ביעקב אע"ה בלכתו חרנה ועבר מקום הקודש ולא שת לבו אל המסילה אשר דרך בה. אך כאשר הרחיק ללכת זכר את אשר עשה ואמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ואני לא התפללתי כמוזכר בדרז"ל ולולא שעבר דרך שם לא הי' מחייב עצמו להתפלל גלל כן תתואר תפלתו ע"ש פגיעה. יען כי אך פגיעתו במקום הקודש הסבה תפלתו וזהו שסמכו ז"ל ואתה אל תתפלל בעד העם הזה והטעם אל תפגע בי כלומר הלא אין אתה משולח מהם לבקש מלפני עליהם זולת ממה שאתה פוגע בי בהיותי מדבר עמך תמיד נשאך לבך להתפלל עליהם לכן אל תפגע בי

והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. ילקוט כתיב ואל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל מדבר ביעקב דכתיב ויחלום והנה סלם כו' והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו אלו שרי אוה"ע. מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו ע"ה שרה של בבל עולה שבעים חווקים ויורד ושל מדי עול' חמשים ושנים ושל יון מאה ושמונים ושל אדים עולה ולא ידע כמה. באותה שעה נתירא יעקב אמר תאמר שאין לזה ירידה אמר לו הקב"ה אל תחת ישראל כו' הה"ד אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה' ע"כ. הנה כדי לעמוד על טעם הדבר מדוע לא הראה ית' ליעקב גם זמן שרה של אדום עד כמה הוא עולה. נקדים לבאר מדרשם ז"ל (בשלח פ' כ"ה) מלך ביפיו תחזינה עיניך אמרו ישראל רבש"ע איך אנו רואים פניך והלא מסרתנו ביד אדום אמר להם אל תראו מהם שעתידים אתם שתאמרו לי היכן הם הה"ד את עם נועז לא תראה ואתם רואים שמחתה של ציון שנא' חזה ציון קרית מועדינו כו'. וכלל הענין הוא עם מה שביארנו מאמר רבותינו ז"ל (במדרש אחרי) אמר הקב"ה להרשעים הצדיקים לא שמחו בעולמם. ואתם מבקשים לשמוח כו' עד יעקב לא שמח בעולמו שמח ישראל בעושיו לא נאמר אלא ישמח עתידים הם לשמוח במעשיו של הקב"ה לע"ל. כביכול הקב"ה לא שמח בעולמו שמח ה' במעשיו לא נאמר אלא ישמח ע"כ. ואמרנו כי רצונם ז"ל להביננו עילת מה שהוא ית' מעכב ומאחר שלות ישראל ומקדים לזולת

(מא) משל ממש כמשפט בעל אכסניא שבאו אליו אורחים הרבה כאחת. ואינו מספיק להאכיל את כולם בשעה א' שמקדים להאורח היותר אץ לדרכו ומאחר לאשר בדעתו להתמהמה וכן הדבר באדום אשר צבא לו עלי ארץ מהצורך לבהל מנת חלקו כי עוד מעט ואיננו לא כן יעקב אשר לפני שמש ינון שמו. וזרעו לעד יכונו אליהם יעכב ומאחר הוא ית' חלקיהם ומנותיהם לעתיד לבוא. ומעתה מה נמרצו דבריהם ז"ל אמר להם הקב"ה כו' שעתידים אתם שתאמרו לי היכן הם כלומר חלוצים יעברו מן העולם ע"כ ההכרח לקדם פניהם להשביעם מטוב העולם ככל אות נפשם והקרוב אצלינו עוד בטעם הדבר ע"ד מליצת הנביא ע"ה (עמוס ז') מי יקום יעקב כי קטן הוא והוא כי ענינינו עתה הוא ממש: למשל