משלי יעקב מה

אברהם הנז'. וזהו שאמרו ז"ל אשא עיני כו' מאין יבוא עזרי כלומר חשב בנפשו אולי עוד באפשרי אתו להשיג מאיזה מקום עזרו ולהסתפק בדרכי הטבע ע"כ אמר אליעזר בשעתה כו' ואני לא צמיד א' ולא נזם א' כלומר אין בידי מאומה. חזר ואמר מה אנא מוביד סברי מן בריי כו' אלא עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. כלומר אך עתה הנני הולך לאבינו שבשמים ותושיעני ימינו ע"ד ההנהגה הגבוה למעלה מהטבע ויקוים בי ברכת אברהם. וזהו תחלת דברי המדרש אשא עיני אל ההרים למלפני ולמעבדני והבן

ויפגע במקום. מדרש. צלי בבהמ"ק אריב"ל אבות הראשונים התקינו ג' תפלות כו' הנה כדי להבין תואר תפלת יעקב ע"ה ע"ש פגיעה נעיר תחלה על שאלה הידועה אם מכבר מאמרו ית' קיים וקראני ביום צרה כו' (תהלים נ') יקראני ואענהו (שם צ"א) הלא יום יום הוא ית' קרוא בתחנות ובקשות נמרצות על גילוי כבודו ועל קיבוץ גליות ועל בנין בהמ"ק יום ולילה לא דומי' לו. ועדנה לא השגנו מענה עליהם מאתו ית' ולא נעשה עמנו דבר. אך עוד הוא ית' מפליא לשאול אותנו על ידי נביאו (ישעי' נ') מדוע באתי ואין איש כו' הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להושיע. ונאמר בישוב הדבר

(מ) משל א' שחטא אליו בנו ויגרשהו מביתו והי' נע ונד בארץ. והאב עם גודל מגמתו ותשוקתו שישוב בנו מדרכיו הרעים כי נכמרו רחמיו להשיבו אליו הי' יושב ומצפה על בוא בנו אליו או כי ישלח דבריו ע"י שליח כי ניחם אל לבו וכי הוא נעצב אל מעשיו הראשונים ומתחרט אליהם. אבל הבן עם קשיות ערפו לא בא אליו גם לא הריץ דבריו ע"י שליח ובתוך כך קרה כי הי' נוסע ובא א' מאנשי העיר שנתגורר הבן ההוא שמה להעיר שאביו יושב בה על אודות מסחריו ונשא ונתן גם עם אביו ההוא ובתוך הדברים נתגלגל על שפתימו ענין הבן ההוא. אמר לו האיש מתי תשיב את בנך אליך. אמר לו כשיבקש ממני או ישלח שליח. א"ל אם הדבר תלוי בבקשה מבקשך אני עבורו והלא אנכי טוב מעשרה שלוחים אמר לו האב דבריך לא בדעת כי הלא כל ישעי וכל חפצי בבקשת בני הוא אך לאשר מדברי בקשתו כשיתנפל לפני אז יתברר אצלי אמיתת ענינו בלב עמוק אם הוא נוחם על מעשהו מודה ועוזב וכמו כן אם יגיעני דבריו ע"י שליחו הי' לי ג"כ לעד נאמן כי כיבס מרעה לבו אחרי השתדלותו לשלוח אלי ציר מיוחד. לא כן עתה אתה כי באת הלום אך עבור מסחרך וע"ד מקרה פגעת בי ועלה על רוחך לבקשני עבורו. הלבעבור זאת ארצהו. או העל זאת אשא פניו: הנמשל כי אם היינו משימים עיקר מגמתינו בתפלתינו לבקש מלפניו ית' על כבוד שמו הגדול ואך להתפלל על בנין בהמ"ק וירושלים ודאי היינו נענים קל מהרה. אבל עתה בעה"ר עלינו צווח הנביא (ישעי' ס"ד) אין קורא בשמך בצדק מתעורר להחזיק בך. ר"ל שאין אדם מתעורר מעצמו להיות קורא לה' על כבוד השכינה. אך לאשר מכבר נקבעים תפלות מסודרות מפי אכנה"ג בהם מבקשת הטרף והמזון והסליחה והרפואה. וכאלה ובתוכם לוטה גם תפלה על בהמ"ק וירושלים ומלכות ב"ד ומדי דברנו בבקשת