משלי יעקב מג

אליו שיפליא ית' עמו ע"ד ההנהגה הראשונה וכענין הזה ברך ה' את יצחק בנו והוא את יעקב. אבל בעת שהי' יעקב ע"ה מוכרח לברוח מפני אחיו להיות גר בארץ נכרי' הי' מהצורך אליו עוד אותה הנהגה שנהג ית' את אברהם טרם ברכהו בכל. וזהו שאמר ויקרא יצחק אל יעקב כו' ויתן לך את ברכת אברהם כו' ונמתיק הענין ע"פ דמיון

(לח) משל לא' גדול בתורה ובחכמה ממשפחה מיוחסת הי' ההכרח אתו להרחיק נדור לחזור בעירות לקבוץ על יד מתת הנדיבים לפרנס ביתו והי' עמו מכתבים מאנשי עירו אנשי השם אשר נתנו עדיהם עליו על יקרת ערכו ומעלותיו המעולות למען אשר בכל מקום בואו יחרדו לקראתו לכבדו בכל הטוב ולהרבות לו מתן. לימים הצליח אלהים את מעשהו ונתעשר בהון עתק ויהי ביום הנחילו את בניו את אשר לו חלק להם לכל א' חלק הראוי ובתוך כך עלה בידו דלוסקמא עם מכתבי המליצות הנ"ל אמר לבניו מי חפץ באלו. ויהי כמצחק בעיניהם לאמר יגן עלינו ה' מעסקים כאלה ענה א' מהם ואמר אל אביו אם מלבד חלקי בין האחים יהיו המכתבים האלה עודפים על שלי תנה אותם לי האמנם אקוה לה' כי לא יעזבני לבקש לחמי על ידם עכ"ז מה מני יהלוך אם יהיו שמורים עמדי' ומי יודע מה יולד יום: הנמשל אע"ה בימי עלומיו ה' מתגורר בארצות זרים וה' ית' עשה עמו נפלאות ונסים בכל עת לתת עיני השגחתו עליו ע"ד ההנהגה הנסית לתת חנו בעיני כל רואיו ולהצילו מיד כל פגע ובבואו בימים ונתברך לא הי' הצורך אליו ישועות הנסיות כי כבר הי' בידו הנהגה הטבעית והוא ברכת בכל והוא ע"ה הנחיל אותה ליצחק והוא ליעקב כנ"ל. אולם בעת הי' יעקב ע"ה נחפז לברוח מארצו וממולדתו להיות גולה בארץ נכרי' הי' הצורך אליו עוד אותה הנהגה הראשונה שהי' לאברהם טרם נתברך בכל ויהי' ה' עמו בכל מקום בואו כאשר הי' עם אברהם. וזהו ויתן לך את ברכת אברהם כו' לרשתך כו' כלומר נוסף על רשתך ארץ מגורך. וזהו שאמרו במדרש אמר לו בא ואברך ברכה של גליות והבן

פרשת ויצא

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. נתלבטו בה רבים מהמפרשים בהבנת מלות הכפולות. ויצא. וילך. ובמדרש מכאן שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם ולבי אומר לי בהבדל המלות שהמה מכוונים לעומת ב' סוגי ההליכות של ב"א והוא כי ההולך ממקום למקום יהי' הליכתו לא' מב' סיבות אם בעבור צרכו ללכת למחוז חפצו או להיותו מוכרח לעזוב מקומו. והנה על ההולך למחוז חפצו שהעיקר אצלו ההליכה למקום ידוע עליו נופל מאמר וילך ולא ויצא. יען כי יציאתו אך טפלה אל מה שהעיקר אצלו היינו ללכת ולבוא אל מחוז ההוא. ובאותו אשר הליכתו היא טפלה ליציאתו והעיקר אצלו אך ההעתקה ממקומו לאיזה סיבה עליו יאמר ויצא. ולא וילך שהוא יחוס אל הטפל ליציאתו כי מסבתה הוא הולך למקום שיזדמן: והנה ב' סוגי ההליכות האלה נקבצו באו יחדיו באבינו יעקב