משלי יעקב שיח

עליו על כו"כ לא כן הגנב הבא לגנוב הוא יפרוץ לו החלון ושם יבוא מיד אל הדברים שהוא צריך כן במות האדם בדרך כל הארץ אחרי מלואות ימיו ושנותיו ימליץ עליו שהמות בא לו דרך הפתח ושלך כל החדרים החיצונים היינו אחר שנתמעטו הכחות וליחה התולדית יום אחר יום עד כי התמו עד תומם אז מת לא כן במות אדם צעיר לימים בעודו באבו רענן ובריא אולם עליהם ימליץ כי עלה מות בחלונינו כי המות פרץ לעצמו דרך החלון ובא עליו כגנב כמאמר (יואל ב') בעד החלונים יבואו כגנב וזהו כי עלה מות בחלונינו וגו' להכרית עולל וגו'. הנה יש עוד להבין ההבדל בין בע"ח או סוחר שבא לבית לקנות מן הסחורות כי הבע"ח יבדוק בהמטבעות שיתן לו והסוחר יבדוק בהסחורות ויברור הטובים מן הפחותים כי יש לו פנאי לא כן הגנב הוא לא יבדוק כי יקח בחפזה ויתפוש בידו מה שיפגע בו ראשון. הנמשל כי ב' מיני מיתות יש טבעית ומקרית הטבעית היא בהתמלא ימיו ושנותיו והמקרית היא ח"ו בלא עת וזמן כ"א דרך סבה עוברת ומכה מהלכת ח"ו והי' מהראוי שלא תבדוק עכ"פ ושלא תבחין בין טוב לרע ע"ז התפלא המקונן ע"ה ואמר כי הלא הדבר לא כן הוא כי עלה מות בחלונינו וגו' להכרית עולל מחוץ בחורי' מרחובו' כלומ' שהיא הורגת רק הטובים והמובחרי' וכמאמר (איוב כ"א) כי ליום איד יחשך רע היינו בבוא ח''ו איזה מקרה לא טובה הרשע הוא נמלט ממנה ולא עליו תבוא הרעה וליום עברות יובלו פי' כי ביום עברות יזדמן להרשעים נסיעו' ויבילו אותם ממקום זה למקום אחר. (עי' דבר אליהו)

ומ"ש אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין

(תמח) המשל בזה ע"ד חנוני לעת זקנותו אשר אין לו בחנותו כ"א כמה חתיכות מה שנשאר לו מכמה מיני סחורות הי' נשאר המותר מה שלא רצה הלוקח לקנות ומשפט החנוני הזה באשר ימצא בחנותו כי נשאר לו מהסחורות חתיכה שלמה ומהודרת הוא שומר אותה לבדה מאד למען יהי' בידו במה להתפאר לפני הבאים בחנותו וכאשר תאבד ממנו החתיכה הזאת ידמה בעיניו כאלו נגנב כל חנותו כי הוא התפארת לו מן הכל. הנמשל כי עתה בעוה"ר נתמעטו חכמי התורה אין לנו דור כדורות הראשוני שהיו גדולים בתורה ובחסידות ומהראוי בהמצא אצלינו בין הנשאר איזה חסיד וגדול הדור ראוי לשמרו ולהחזיקו בכל מיני חיזוק ושמירה וזהו שצוח ואמר אבד חסיד מן הארץ וא"ת להתנחם עם הנשארים הלא וישר באדם אין

מהרב יצחק יהודא הכהן נ"י. בביאור מאמר בעל האגדה אחד מי יודע אחד אני יודע וכו' שלשה מי יודע שלשה אני יודע וכו'. דע כי ענין החרוז הזה להתנצל בפני המלאכים משרתי עליון אשר עליהם יקשה דבר הזה שהחריד ית' כ"כ על בני בשר לקחת אותם לו לעם ולעשו' להם נסים גדולים ונפלאי' ונראה בעיניהם כמו זר כי אדם להבל דמה והקב"ה יעשה ממנו מה שיעשה אי לזאת נתיסדה החרוזים האלה להורות לפניהם על מה הרים ית' קרן האדם כ"כ ושואל בפניה'