משלי יעקב שח

החטאי' שלהם אבל ואנחנו עונותיה' סבלנו כי אנחנו סובלים ונושאים ועושים כמעשיהם וזהו בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים אשר לדעתי בא המאמר הזה להעיר אותנו על ענין גדול כמאמר רז"ל (ברכות ה' א') אם רואה אדם יסורים באים עליו יפשפש במעשיו יש לשאול כי זה יתכן אם אנחנו כלנו היינו במעמד הברכה והטוב בארץ אשר ה' דורשה והברכה היתה מושפעת אל כל המון ישראל והיחיד יזדמן שיצא מן הכלל מן הברכה לקללה יש לבחון כי עונותיו ילכדוהו ושבט אלקי עליו ליסרהו למשפט ואלקיו יורנו לפשפש במעשיו אבל עתה בזמן החורבן אשר על כלל ישראל נאמרו התוכחו' שבתורה משנה תורה ובנביאים ובחטאת אבותינו וא"כ איכה ידע כל יחיד אם היסורים שעליו הם מסבת אבותינו חטאו וכו' ואיככה ירגיש להתעורר כי הוא חטא ע"ד פרט. התשובה בזה כי כאשר יראה היחיד איזה יסורים שבאו עליו ולא על הזולת אז ישים אל לבו אם בעבור ההוראה על כלל ישראל מדוע נבחר הוא מן הכלל אם לא שהוא חטא בפרט היוצא מן הכלל. וזהו בצר לך גם כי כבר יעד לנו הכתוב על הרע אבל בראותך א"ע בצר' פרטית מה שאין לאחר אתך ודאי ראוי לך ושבת עד ה' אלקיך. ומעתה מאמר שלפנינו כך הוא הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה וגו' והי' כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות וא"כ לא יהי' ביד האדם להשכיל לדעת את החטא שעליו לתקן כמאמר (תהלים מ') כי אספו עלי רעות עד אין מספר וגו' ולא יכולתי לראות והיתה השירה הזאת לפניו לעד כי כאשר יביט ויתבונן בדברי התורה יוכל לבחון הכל כי היא כצרי גלעד לכל אדם גם אל הכלל גם אל הפרט והיא תלמדהו ותעוררהו מה שעליו לתקן

ונשא עין אל דברי המשורר ע"ה (תהלי' ס"ג) אלקים אתה אשחרך צמא' לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך

(תכז) המשל בזה לא' תעה במדבר בישימון דרך ומצא שם ספינ' נזרק' מהים ואנשים שבה מתו והספינ' מלא' כל טוב. וישב בה כמה ימים ומענג א"ע ויאכל מכל ויהי כי ארכו לו הימים וחפץ לצאת לבקש דרך לבוא אל ביתו התחיל שוקל בדעתו לאמר מה אקח ומה אאסוף בחפני אם מן הכסף והזהב אשר לפני אקח כאשר אוכל שאת הלא אמות ברעב טרם אבוא אל עיר מושב ואם לקחת מזון וציד כאשר אוכל שאת אבוא ריקם לביתי כי רב הכמות הוא ומעט האיכות מה עשה לקח באמתחותיו בר ולחם ומזון כי מוכרח לו שלא ימות ברעב והי' בוכ' במרת נפש מאד ואמר צר לי עליך ספינ' יקר' אשר מצאתיך בתוהו יליל ישימון אין לחם ואין מים אם הייתי מוצא אותך קרוב לביתי הלא שלחתי את ידי לדברים היקרים אשר בחדרי משכיותך כי נפשי יודעת מאד האוצרו' היקרו' אשר חדריך נמלאו ועתה אהה כי ההכרח עלי לאסוף אל ידי מה שאני צריך להחיו' נפשי העלובה כעת. הנמשל כאשר נגיע אל יום מימי הרצון לבקש צרכנו מאבינו מלכנו ית"ש לא נדנו מה נעש'. אם נבקש צרכי הנפש אשר הם יקרים מפז רב מה נעש' לחיותנו