משלי יעקב שז

נער. הנמשל הקב"ה רצה לזכות את ישראל ורצה לתת אש דת למו אשר נאמ' עלי' (יומא ע"ב) זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית סם המות בקש מן מרע"ה שישתדל הוא וילך בשליחותו ית' אל ישראל וימסור להם התורה ומשה לא רצה בזה פן ימות באמצע וישארו בלא רופא ובלא מנהיג כראוי אל סמים יקרים כאלה ויהיו נלכדים במאמר הנ"ל לא זכה נעשית לו סם המות עד כי הקב"ה הפציר בו והי' מוכרח ללכת להתקשר עמהם להנהיג אות' בדרך התורה והמצוה וכל זאת היתה על דעתו שיביאם משה לא"י וכל הנהגתם תהי' על פיו ככל אשר יצוה אליהם ואח"כ נגזר על משה ואחוזת מרעיו המנהיגים הרופאים האמיתים שימותו במדבר וישארו ישראל בלא מנהיג וימר למשה מאד עד כי אמר לישראל באהבתו ובחמלתו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וההוראה במלת היום לאמר כי לפי המעמד שאנחנו עתה משה ימות במדבר והם ילכו לא"י ויתנהגו ע"י מנהיגים אחרים לא ידעתי בעצמי אם נתתי לכם ברכ' במה שקשרתי אתכם בקשר התור' או נתתי לכם קללה ויותר קרוב הי' למשה אופן הרע מהאופן הטוב כי ידעתי כי אחרי מותי השחת תשחיתון וגו' מה עשה משה מסר להם בנבואה כל הצרות והגליות העתידים לבוא עליהם וכלם רמוזים בשירת האזינו וגם זאת מסר להם לאמר בצר לך ומצאוך כל הדברי' האל' באחרי' הימי' תדעו נאמנה כי נקיים אתם מעון אבותיכ' רק שוב תשובו להתרחק מעונות אשר בידכם ותעירו ותעוררו את אהבת אביכם שבשמי' עליכם שימהר להסיר הסמים והתחבושת המשימים מזור עליכם לשבור מוטות עולכם מהצרו' והיסורים אשר עליכם. ולכן טעה ר"ע בבן כוזיבא שהוא משיח כי בדורו ידע שכבר נתמרק חליים מעונו' אבותם והגיע השעה שיוכלו להגאל אכן בעוה"ר ענינו נאמרו הדברים הנז' אחר כל הדורות אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכים בצרות וכו'

(תכו) למשל מי שחלה בנו ושלח אחר הרופא והרופא בא והבטיחו כי לימים אחדים ישוב לאיתנו והאב סמוך לבו בטוח על דברי הרופא ויסע לדרכו אחר שובו אל ביתו בא בשמחה לאמר אמצא את בני בריא אולם ויבוא אליו וראה כי הוא יותר חולה ממה שהי' ויקצוף על הרופא לאמר כי התעללת בי ויען הרופא ויאמר הלא לאמונה כי כפי כח מחלהו וכפי כח הרפואו' שנתתי לו כבר הי' בריא וחזק לימים שיעדתי אבל דע כי החולה הוא א' מהצרוכי' שימור והשמירה מסירה רק ביד החול' עצמו להיות סר למשמעת הרופא שלא לאכול מאכלים גסים וכבדים ושלא לעשות דברים המזיקים אותו והם החזירוהו לחליו והוא עתה בסכנה יותר ממה שהי' ואני אין בידי עון ומי יודע עד מתי יהי' אסור בזיקי מחלתו כי אני אין בידי כ"א להזהירו והוא בידו לקיימם. הנמשל כי הזמן הנגזר עלינו להיות בגלות הי' קצוב ע"פ עון אבותינו ואולי כבר כלו עונם אבל אנחנו זה עתה כמשפט החולה הצריך שימור וכמאמרם ז"ל כל דור שאין בהמ"ק נבנה בימיו כאלו נחרב בימיו וא"כ עון הדורות גורם להחזיר המחלה הקודמת וזהו נאחזים בעבירות. וזהו מחמר (איכה ה') אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו כלומר אבותינו חטאו ואינם כבר תמו החטאים