משלי יעקב שב

דבריו כי כאשר ילך בדרך הג' אינו בטוח כ"כ כי אולי יתעה לדרכי' המתפרדי' ממנו. הנמשל הקב"ה הרחיק אותנו מן הדרך אשר הוא ודאי דרכי מות כמו כל מאכלות אסורות והזהירנו שלא ללכת בדרך הרע הזה אבל הדרך לעדן הגוף ברבוי התאות מדברים מותרים הוא לא ודאי דרך המות כי אם הי' כן הי' הכ' מזהירנו מהם רק הוא דרך הבלתי בטוח כי יש לחוש בו כמאמר אין ארי נוהם וכו' אלא מתוך קופה של בשר כל שוגה בתאוה לא יחכם כי רחוק מאד הדברי' להתעלס באהבים עם מלאות התאות ויראת ה' תהי' על פניו כמליצתם ז"ל (במדרש וישלח) אין ב' זרזרים ישנים על דף א' לזה באו חז"ל להביננו ולהזהירנו לא כמצוה כ"א כנותן עצה נדיבה כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' ולבעבור שאין מקום לומר אם תעשה ההיפך תלך בדרכי המות כי אין להחליט ולומר כי רע באמת לזה כללו לאמר אם אתה עושה כן כלומר אם רצונך להציל נפשך מן הספיקות תלך בדך הזה ואז ודאי יהי' סופך אשריך וטוב לך ומכלל הדברים תשמע ותבין כי כאשר תשביע נפשך מהתאות לא תהי' בטוח על הדרך שתלך להנצל. וזהו ג"כ ובחרת בחיים לבד בלא טוב היינו הדרך שהוא ודאי לחיים ולא תלך בדרך ספק שהוא טוב. והבן

עוד נראה בביאור מאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' ובחרת בחיים. ולא אמר ובחרת בחיים ובטוב. ועם דרכנו נשוב להמתיק עוד מאמר הנז' כך היא דרכה של תורה וכו'

(תיח) המשל בן כפר רחוק מן העיר כמה פרסאות אמר אל א' לא אבוא העירה בלתי בהזדמן לפני מרכבה טובה ועם אנשים מהוגנים וגם שיהי' עת הזמיר מי יודע אם יבוא לעיר במשך כל השנה כי אולי יחסר לו א' מהתנאים אמנם כאשר הוא צריך לנסוע העירה על ימים הנוראים אם אמר יבוא ודאי יבוא ולא יעצרהו גם הגשם והשלג וכל הרוחו' שבעול' כי נסיעה זאת אין בידו לדחותה על יום אחר והוא מוכרח לנסוע בעת ההיא. הנמשל דע כי אין הקב"ה שונא את האדם להרחיקו ממאכלים ערבים רק אמר לו דע בני אם תאבה ותבחור לנפשך רק מאכלים ערבים וכאשר תטיב לבך בתענוגים אז תלמוד א"כ יש לדאוג פן יעברו ימים ושנים יחלופו ולא תשיג לאכול למעדנים ותורה מה תהי' עלי' לכך אמר כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ר"ל אתה מהצורך אליך שתהי' מוכן גם לאכול פת במלח ומים במשורה אז אשריך וטוב לך כי לא תהי' נעתק ונבדל מהתורה משא"כ אם תמתין רק על הזדמנות טוב מי יודע אם תשיגהו לכן לא אמר פת במלח אכול שהי' הוראתו ע"ד גזירה רק פת במלח תאכל ולא מאכל אחר הטוב ממנו. ומעתה נבוא אל הענין

(תיט) למשל נער מבקש מאביו שיקחהו עמו בנסעו לדרך ויהי בדרך במלון אמר אל הנער לך אל בית האכסניא ואמור להכין בעבורנו מה לאכול וילך ויאמרו לו יש ויש יותר ממה שתבקש וצוה הנער לעשו' כמה מיני מאכלי' וישמעו אליו ויכינו והאב הי' אצל העגל' ונתן מספוא להסוסי' וכאשר בא אביו וראה כל הסעודה הגדולה שהכינו בעבורו ויהי כמחריש ויאכלו וישתו וישלם באכסניא כל המגיע להם רק תיכף אחר הסעודה הלך לרתום הסוסים