משלי יעקב שא

הסוחר לא נתן שנה לעיניו ובחצי הלילה קם ממשכבו וימהר לרתום המרכבה והי' ממעט מאד גם בארוחת שלחנו ובבואו ללייפציג הי' הולך ורץ כל היום בין הסוחרים לראות סחורו' נאותות לו ולא הי' ערב לו כל מאכל וכל משקה בהיו' רעיוניו מבוהלות ודחופות בין העסקים ואמר לא עת האוכל עתה בבואי לביתי אז אשמח בעמלי אז אראה טוב בארוחת שלחני אבל חתנו כל שמחתו היתה רק בנסיעתו לבד כי אמר מעודי לא נסעתי לא הייתי מטייל כ"כ כמה פרסאו' כמו עתה ויאכל מכל לא מנע לבו מכל שמחה ועונג ובבואו הי' מלא צער ופנים זועפו' כשיכור מתעורר מיינו. הנמשל הנשמה נחצבה מתחת כסא כבודו ית' בנעורי' בית אבי' וירדה למטה לקנות סחורה המצות והתורה והמשכיל יודע האמת כי הוא רק בדרך כאורח נטה ללון אין האיש בביתו ותמיד לא יחשב מלאסוף בחפניו סחורו' המצוה ומע"ט יומם ולילה לא ישקוט יצמצם באכילתו ובכל צרכי גופו. וזהו שאמר כך היא דרכה של התורה כי יש מהנוסעים ללייפציג רק בעבור סחורה ממין ידוע אשר בב' שעות יוכל להשיגה ואז יוכל להתענג גם בדרך ועד"ז ממש הלא המצא כמה מצות שהאדם יכול לקנותם ולעדן גופו ג"כ כמו מצות עונג שבת ויו"ט אבל כך היא דרכה של תורה מי שברצונו לקנו' סחורו' התורה בדרך הזה שהוא הולך בעוה"ז הוא בהכרח יצמצם סעודתו פת במלח וכו' כהולכי דרך ואם אתה עושה כן אשריך בעוה"ז כמשפט הסוחר הגדול אשר במספר הימי' שהוא בלייפציג הוא בעצמו לא יוכל לאסוף ולכנוס כל הסחורו' שצריך רק ע"י כמה סרסרים ולכלם יהי' ריוח ע"י וקודם נסיעתו משם ישא משאת מאת פניו אליהם כן הצדיק הגדול המסגל כל הסחורות היקרות וכל העולם נזונים בשבילו וזהו אשריך וזכיותיך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב כי שם ביתך ואז תדע הריוח מהסחורות ותהי' שמח וטוב לב

עוד יתכן כך היא דרכה של תורה ומדוע בחר בלשון דרך ולא כך היא חק התורה ולמה לא אמר העונש על מי שאינו כן כמשפט כל האזהרות. ונבאר ההבדל בין מאכלו' אסורו' אשר התורה הזהיר' אותנו מהם ובין ההרחקה מן רבוי התאות הכשרו' אשר הכ' הזהיר ע"ז ברמז קדושים תהיו פרושי' תהיו

(תיז) המשל בזה כי יזדמן הולך דרך והוא כמתעתע ולפניו שלשה דרכים א' הפונה לעיר אחרת לא אל המקום שצריך והב' דרך ישר וסלול עד מחוז חפצו הג' גם הוא הולך למקום חפצו אבל אינו דרך סלולה עד שההולך בדרך זה יוכל לנטות ימין ושמאל בדרכים המתפרדים ממנו למקומות שונות ובעמדו על פרשת דרכים האדם עומד ושאל את פי איש הולך נכחו לאמר הגידה נא לי את הדרך אשר אלך בה לעיר פ' ומשפט המשיב הזה לחלק תשובתו לג' חלקים על הא' יאמר לו שטה מעליו ועבור כי הוא פונה למקום שאין רוחך ללכת ועל הב' יאמר לו בו תבחור עבור בו ותלך בטח ועל הג' יבחור לו לשון ערומים כי כמו שלא יאמר לו עבור בו כך לא יאמר אל תעבור בו כי אין זה מוחלט אל ההולך בדרך הזה שלא יוכל לבוא למחוז חפצו כי אולי לא יתעה ולא יפנה לצד אחר לכן ראוי להמשיב הזה לכלול שתיהם בתשובה א' אם תלך בדרך השני שאמרתי לך ודאי תבוא למחוז חפצך ואז יהי' נשמע מכלל דבריו