משלי יעקב רצט
Mishlei Yaakov 299 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →המצות אין להם שיעור כמאמר (קהלת ז') כי אין צדיק בארץ וגו' היינו שלא יהי' חסרון במעשיו ונאמר וסביביו נשערה מאד. אמנם הבעל תשובה הוא הלוך ילך ובכה יתאבל ויתמרמר על הגניבה ועל האבידה איך נאבד ממנו כל זמן חיותו בזה העולם. ואיך כלו ימיו בהבל וריק והקב"ה מתנדב ועושה לו מלבושים כמאמר גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות הלא המלבושים אשר ילבישהו ודאי הוא ית' עוז והדר לבושו ולא עליהם יהי' פתחון פה לקטרג ולבקש חסרון כל מאומה. ומעתה יפה ארז"ל במקום שבע"ת עומדים אין צ"ג יכולים לעמוד
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. ובמדרש אמר הקב"ה לישראל ראו כמה אתם חביבים אלי שאין ברי' בפלטין שלי מכיר את התורה ולכם נתתי' שנא' ונעלמה מעיני כל חי אבל אתה לא נפלאת היא ממך. ונבאר תחלה מאמר (תהלים קמ"ז) השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו. הנה הכתוב ביאר לנו מהות פעולת נתינת התורה ומלמעלה למטה שלא תחשוב לומר כי היא מתנה הבאה לאדם בע"כ. כמו החיים והמות שנא' ועל כרחך אתה חי וכו'. בלתי שהיא תלוי' בבחירת אדם אם יאבה וישמע תהי' התורה קרובה אליו. ואם לא תהי' רחוקה ממנו כמאמר כתר תורה מונח וכו' וא"ת מה ענין פעולת נתינתה מהר סיני. לזה אמר השולח אמרתו ארץ וגו'
(תיב) המשל בזה ע"ד הסחורו' אשר מציאותם וגידולם בארצות רחוקות וכל שיצטרך להשיג לא ישיג כ"א בטורח גדול מה עשה השר צוה להביא משם עגלות טעונות סחורות הרבה והניחם בתוך חנות גדולה אבל התחשוב כי לבעבור זה ישיג ממנה האדם בחנם בעיר הזאת לא כן כ"א כל מי שירצה לקנות יוכל לקנות קל מהרה בלא טורח. וזהו שולח אמרתו ארץ ופעל בזה אשר עד מהרה ירוץ דברו כי קרוב אלינו הדבר מאד. ונוכל להשיגו בלא יגיעה וז"ש (ישעי' מ"ג) ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל
(תיג) המשל בזה לא' בא מן הדרך ערב שבת עם חשיכה ויהי הוא בא אל עירו וירץ מהרה לביתו והחפצים הניח ביד הבע"ג ויבוא אל ביתו וימהר וישלח נער א' אל הבע"ג להביא משם את אגודתו. והנער הלך והביא ונכנס אל היכל הסוחר ויאמר הנה הבאתי אגודתך ובתוך הדברים הוא מקנח את פניו בכנף בגדו מזיעת אפו ומדבר בקוצר רוח מאד ויאמר אליו הסוחר אי' אגודתי אשר הבאת ויאמר הנחתיו בחדר החיצון ויאמר העשיר מה שהבאת לא שלי הבאת מי יודע של מי הוא ויאמר הנער לך נא ראה בחדר ודאי שלך הוא ויאמר אין לי מהצורך ללכת ולראות כי הלא עיני רואות בך הזוהמא הגדולה וזיעת אפיך הלא אגודתי אגודה קטנה וקלה אין בה במה להזיע. הנמשל זה ממש מוסר חכמה נגד קצת המתחדשים ומראים בעצמם גיעה בעבודתם אמר אליהם ולא אותי קראת יעקב יען כי יגעת בי ישראל הלא בעבודה שלי נאמר כי קרוב אליך הדבר מאד וגו'. ומה זה יגעת מדוע אתה עיף ויגע כ"כ
ומעתה מהצורך לדעת מדוע מותר לאדם מן המלאכים ואיככה יצויר זאת בשכל לא נפלאת היא ממך ומהמלאכים היא נפלאת: המשל