משלי יעקב רצד

וזאת היתה עצת המקונן ע"ה (איכה ב') קומי רוני בלילה לראש אשמורת שפכי כמים לבך נוכח פני ה'

(חד) משל ע"ז ע"ד אב כעס על בנו יחידו וגרשו מביתו והי' נע ונד בארץ בערום ובחוסר כל. והאב גם הוא כי הי' מיצר על צרת בנו עכ"ז הי' מתאפק למען עשות דין ומשפט בבנו פעם פגע א' מאוהבי העשיה ההוא בהנער הזה וראה כי חשך משחור תארו. ויאמר אליו איעצך שמע לעצתי דע כי גם אביך גם כי הוא מתכבד ויושב בביתו עכ"ז הלא גם הוא משחת מאיש מראהו מרוב יגונו עליך כי נגרשת מנגד עיניו ע"כ מהר קח מראה ממראה הצובאות ותלך עמו ותתיצב לפני אביך והמראה יראה על לוח לבך ותבקש ותחנן אותו לאמר ראה אבי יקירי את מראך ראה נא איך חלף עבר נוגה זהרך. לכן אבי היקר אם לא למעני למענך עשה. הנמשל מבואר במאמר (ישעי' נ"ב) כן משחת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם. ובס' הזוהר (וישב קפ"ב א') וכד אתחרב בי מקדשא ושכינתא אתגלי וכו' מה כתיב הן אראלם צעקו חוצה וכו' עלה דשכינתא דאיתגלי' מאתרא וכמה דאיהי משתנית מכמה דהוי אוף הכי בעלה לא נהיר נהורי' ואשתני מכמה דהוה דכתיב חשך השמש בצאתו ועל דא כתיב כן משחת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם. לכן זאת העצה קומי רוני בלילה וגו' שפכי כמים לבך כי המים גם הם כמראה נוכח פני ה' היינו שיביט הקב"ה במראה ההיא ויראה כביכול כי משחת מראהו אי' זיו כבוד קדושתו אי' תפארת הוד אלקותו הוד שכינתו וכבוד תורתו וא"כ למענך עשה ולא לנו. וזהו הראני את מראיך. ר"ל הראה אותי עם מראיך השמיעני השמיע אותי עם קולך וז"ש רז"ל הה"ד התיצבו וראו את ישועת ה' וזהו מאמר (שיר א') אם לא תדעי לך היפה בנשים ר"ל שלא יעלה על דעתך להצטער בצרת גופך רק על שכינת כבודי אז יהי' משפטך כמתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר וכו' וזהו והשבות אל לבבך וגו' הלא ה' אלקיך גם הוא שמה

ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. ובנביא (ישעי' ל"ב) נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי ימים על שנה תרגזנה בוטחות וגו'. ובמדרש (רי' איכה) אלו זכיתם הייתם קוראים כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' עכשיו שלא זכיתם אתם קוראים טומאתה בשולי' וגו' ביאור הדברים כי הנה ב' מאמרים מעוררים אותנו על ימי התשובה הא' מאמר דרשו ה' בהמצאו שארז"ל אלו י' ימי התשובה ומאמר (תהלים ל"ב) אשרי נשוא פשע כסוי חטאה. וההבדל בין ב' המאמרים כי הנה הימים האלה בכללם מתחלקי' לב' בחי' היינו כי הימים אשר בין ר"ה ליו"כ הנה הנם ימי ראשית השנה החדש' אשר מהצורך להכין לנו מזון ומחי' על כל השנ'. אבל ימי חודש אלול בחי' אחרת להם כי הם ימי אחרית השנה. שבהם אנו משלימים כל מעשה השנה העברה

(תה) משל לבע"מ שנתן להם השר מלאכה גדול' לעשות אשר משפטם כך הוא אחר גמר מלאכתם בטרם ישלימו הדברים להבעלים יביטו במלאכתם היטב וישיבו יהפכו ידם בהם אולי שכחו איזה דבר כי איך יביאו מלאכה