משלי יעקב רפט

צופה ומביט עד סוף כל הדורו' וראה כי המדריגה הנפלאה שהיו בה ישראל במעמד הנבחר לא תקום ולא תהי' עד עת קץ במהרה. ולכן הזהירה התורה מאד על השמירה שלא לאבד הטוב והברכה שקבלנו ביום מעמד ההוא וכי ישאלך לבבך כמה שיעור העזיבה שעלי' אמרו ז"ל ונוח לאבדם כזכוכית דע כי כבר מבואר אם תעזבני יום יומים אעזבך. ואין אל האדם לחשוב שיחזרו ויתנו לו מן השמי'. אחר שכבר נאמר לא בשמים היא שלא נשאר ממנה למעל' כלום

(שצד) והמשל בזה הענין ממש אל עורך מלחמה עם שכנגדו והוא עומד ברחוק ממערכות המלחמה ב' וג' פרסאות רק העמיד צופים בכל כברת ארץ בכל השטח עד שיוכל א' להשמיע דבריו אל הב' והב' לג' וכו' עד שיגיעו הדברים אל השר וממנו אל בעלי המלחמה למען ידעו אנה יפנו ואיך יעמדו במערכו'. אבל כ"ז הוא בתנאי שלא יהי' רחוק מחבירו כ"א בכדי שיוכל להשמיע קולו אל הב'. אולם כאשר יברח א' מהם ממעמדו הנה נפסק חבל ההשתלשלות. הנמשל הקב"ה יחד אלינו יום א' אשר בו נתן אומר המבשרות צבא רב ומלא את לבבינו יראה וקדושה אך בתנאי שלא נרחיק עצמינו ממנו יותר מיום א' כ"א בכל יום ויום בבקר השכם נתחזק לעמוד ביראה ואהבה אשר עי"כ ישתלשל בלבנו כח הירא' הראשונ' אשר הי' אלינו במעמד ההוא ובהנהגה כל היום בתורה עד יום המחרת נשוב לקבל כח הירא' כמאמ' ואותי יום יום ידרשון ולהשלים כן כל ימי האדם על הארץ ובתנאי שלא יהי' הפסק בין הימי' כי כאשר יחסר ממנו יום א' באמצע שהי' בטל מק"ש איככה יהיו הימי' מחוברי' ביום הנכבד ההוא אשר למען נחי' במי טהרתו וקדושתו ויראתו מסר לנו הקב"ה יסוד נאמן הק"ש וברכותי' אשר עמה אנו מחברים הזמן א' בא' יגשו ואז יוצק לנו מים טהורים נוזלי' ממקור נאמן כשואב ממעין שאין לו סוף ולכן הזהיר הכ' ואמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ואז פן יסורו מלבבך כל ימי חייך שתהי' נפסק ונעזב מהמעין הכולל. ומעתה מה יפה אז"ל מעות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש של שחרית וכו' כי על אלו האדנים עומד יסוד כל הבנין וכמ"ש הכוזרי (בחמישי לשלישי) ע"ש. וזהו מאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם הזהיר על למוד התורה שלא יהי' בינו ובינה כדרך יום א' כי אז יהי' נפסק מן היום הזה אשר בו נהיית לעם וביארו ז"ל שחביבה תורה על לומדי' בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני כלומר על לומדי' שלומדים בכל יום ויום אצליהם הוא חביבה כיום שנתנה וע"ז הביא ר' תנחום ראי' מק"ש תדע שהרי אדם קורא ק''ש וכו' וערב א' אינו קורא דומה כמי שלא קרא ק"ש מעולם וא"כ מענין ק"ש תוכל לקחת אות וראי' ע"כ התור'

כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה וגו' ובנביא (ישעי' ס"ז) ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירונן וגו' יין ביקבים לא ידרוך הדורך הידד השבתי. ולבוא אל הביאור נזכיר מאמר (תהלי' ק"ד) להוציא לחם מן הארץ ויין ישמח לבב אנוש בדבריו אלו רמז לנו זמן ברכה וזמן קללה

(שצה) למשל הברכה היא בהיות לאדם שדות וכרמים ועבודה רבה ויהי' איש תחת גפנו וגו' ואז מן השדות יוציא לחם שלחנו די מחסורו