משלי יעקב רפח

מוסב על ראי' שכלית כמו (קהלת א) ולבי ראה הרבה חכמה ודעת לאמר לא שתהי' אוכל ושותה מטובה כ"א ראה תראה מטובה ותטעום כל ספוני טמוני סגולתה ואולי זהו ג"כ מ"ש ית' ליעקב הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה וגו' מלמד שקפלה הקב"ה וגו' ואם הדברים כפשוטים איך הי' כל העירות והכפרים נתלו באויר בלילה הזאת. אבל הדברים רומזים על המעלו' הרוחניות שהיו בכל א"י קפלה הקב"ה וצמצם אותם למקום משכבו. וזהו שאמר ית' למשה עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה וגו'

(שצג) משל ע"ד מה שב"א מספרים ומהללים איש ידוע שיש לו חנות גדולה ואין הכוונה בשבח הזה על בנין החנות כ"א על הסחורות היקרות אשר בתוכה. ובהזדמן שיחפוץ א' לראותה והסוחר כבר נשבע שלא יכניסו לתוכה. הנה בשוב אפו ממנו למלא רצונו גם לא לעבור על השבוע' הלא לו עצה ותושי' לאסוף ולצמצם כל יקר רכושו וסגולתו אשר בחנות הזאת אל תיבה אחת ומביא אותה לפניו ומראה לו לעיניו ואומר הנה לפניך החנות שר אתה מתאוה לראו'. הנמשל כן הדבר במרע"ה כי באין ספק הי' משתוקק רק אל הכחו' הרוחניו' אשר בא"י א"ל הקב"ה עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה. פי' ותשביע בצחצחות נפשך ואין אתה צריך יותר. וזהו דבר הפיוס הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור כי אך למותר הוא. והנה לבעבור כי שבט לוי הי' הבחור שבשבטים כי בו בחר ה' לשרתו הלא הם ירשו יותר מכל שבטי ישורון כי בהם נאמר אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך אשר ע"כ הי' מצות הבאת בכורים אל הכהן. כדרך שר שיש לו כרם ונתן אריס לתוכו לעבדו ולשמרו וכאשר יראה האריס בכורה בתאינה מראשותה או אשכול מיד יביאם בכלי טהור לפני אדוניו כן חייב הכ' את באי הארץ להכיר טובה ולתת הודאה וההודאה תהי' לפני הכהן כי הוא עיקר הבית. וזהו הגדתי היום וגו' כי באתי אל הארץ כהודאת האריס אל בעל הכרם לאמר כי הכל שלך ומידך נתנו לך ועי"כ יהי' גם לנו

הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם. גמ' (ברכו' ס"ג ב') וכי אותו היום נתנה תורה לישראל והלא אותו יום סוף מ' שנה הי' אלא ללמדך שחביבה תורה על לומדי' בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני אר"ת ברי' דר' חייא איש כפר עכו תדע שהרי אדם קורא ק"ש שחרית וערבית וערב א' אינו קורא דומה כמי שלא קרא ק"ש מעולם. והדבר קשה מאד והלא כבר ידענו כי אין עבירה מכבה מצוה ואי' איפה תאבד ממנו הקריאה שקרא עד היום. עוד מה צורך לתת לב על הראי' שאמרו ז"ל תדע שהרי אדם וכו' וערב א' אינו קורא דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם אשר מאמר תדע מורה כי יש לזה ראי' נודעת ומקובלת ומפורסמת והלא הראי' עוד צריכה ראי' וכי מה נשתנה מצות ק"ש מכל מצות התורה עד שעלי' אמרו (ברכו' כ"ו א') מעות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש של שחרית או של ערבית. ולבוא אל הענין נזכיר עוד מאמר (דברים ד') רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו' ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ותועלת הזכרון הזה נראה בעיני כי הקורא הדורו' מראש צופה