משלי יעקב רפה

ונתן מופת כי שקר בפיו והעד לא אחר הנער לעשות הדבר מזה יבחן כי חפץ בבת יעקב תאוה חמרית. ומעתה דע כי בענין יפ"ת הנ"ל באין ספק יבוא היצה"ר ויפתח פתח לפני האדם לאמר הלא טובה היא לך מאשה ישראלית כי היא ברי' נפלא' היא תעש' חיל מפרי כפי' תהי' בטובה כל הימים ואתה תהי' פנוי לעבודת שמים ואין לך תכלית טוב מזה. וזהו וראית בשבי' אשת יפת תואר וחשקת בה לשון חשק נפשית. לכן יעץ הכ' ואמר שלא תהא נחפז לדבר רק תתן מקום וזמן אל הדבר הזה ואז יהי' בידך מופת אם הוא כדבריך ודאי ירף היצה"ר ממך ולא ימהר עליך לבצע מעשיך שנית כאשר תגביל זמן ותכניס אות' לביתך אז תעמוד על האמת כי אין בה המעלו' שחשבת כי לא תראה בה רק פחיתות וע"ז נתן הכ' מופת נאמן ואמר והי' אם לא חפצת בה פי' אם מתחל' לא הי' חפץ תאוני רק חשק נפשי ודאי ושלחת' לנפש' כלה גרש תגר' אות' מביתך

ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך וגו' את הקללה לברכה. הנה מאמר זה נראה פה אך למותר כי אין כאן מקום לדבר מה הי' סופם מקללות בלעם רק להגיד הטעם של אזהרת לא יבא עמוני ומואבי בקהל ע"ד אשר לא קדמו וגו'

(שפט) המשל בזה ע"ד סוחר נסע עם סחורתו מלייפציג ויהי הוא בא אל מקום שלא הי' יכול לעבור שמה מפני הסכנ' ויט אל המלון וילן שם ויהי בבקר ויקם וילך לתת מספוא לסוסיו והנה אין עוד כל המרכבה עם הסחורה ועם הסוסים כי גנבים באו וגנבו כל אשר הי' לו שמה ויבך בכי גדול במדת נפש מאד וישא את רגליו ללכת אל ביתו ריקם ויהי כאשר הלך משם ב' פרסאות וישא את עיניו וירא את העגל' הולכ' בדרך הזה ע"י בע"ג א' וירץ אחריו וישיגהו והגנב גם הוא הכיר את הסוחר והחזיר לו את העגל' עם הסחורו' ויהי כמחריש וכראות הגנב את טוב לבו של הסוחר הרהיבה נפשו עוז ופער פיו ותבע ממנו סחרו כי כמה יגיעות הי' לו בטרם עבר בין הגזרי' האל' אז הרים ידו והכהו מכת לחי כף אחת עשרה זהב לאמר הלא גנב אתה וכי לטובתי עשית זאת כי אם לא אלקי הי' לי בעזרי להשיגך כי עתה ריקם שלחתני כמעש' הגנב וא"כ עוד תוסיף סרה לבקש כמשל עושה מעש' זמרי ומבקש שכר כפנחס. הנמשל בלק שכר את בלעם שיקלל א"י והקב"ה היפך את הקללות לברכות וא"כ יהי' לו מקום תקוה כי ראוי הוא לשלם לו גמולו הטוב שע"י באו ברכו' לישראל. לזה אמה"כ כי לא כן הדברים רק לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' על דבר וגו' ואשר שכר עליך את בלעם וגו'. ושלא תחשוב ותאמר כי עי"כ הלא נתברכו ישראל ברכות ע"ז אמר ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך וגו' את הקללה לברכה. אבל הוא בא רק כגנב

כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. בעמדי לבשר צדק בקהל רב בימים הנוראים אמרתי בזה ע"ד מוסר השכל. כי בימים האלה צריך האדם לשים לב כי ההבדל בין צדיק גדול ובין קטן הוא בחי' יראתו הגדולה שהוא ירא חטא כאמרם ז"ל (שבת ל"א ב') ניקום מקמי' דגבר דחיל חטאין הוא. וכי שאר החכמים לא היו יראי חטא ח"ו. אבל דע כי יש אדם שוקל חטאים