משלי יעקב רפד

מאמר ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה והחוש מעיד ההיפך כי כאשר האדם אוהב ומשתוקק לאיזה דבר והזמן מעכבו מהשיגו יום לשנה יחשב וכבר כתבנו בזה דברים נמרצים בס' ק"י על מאמר חי ה' שכבי עד הבוקר ולפי הענין נאמר עתה בפנים אחרים. ונקדים מאמר (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי וגו'. דע כי יש בעולם ב' סוגי אהבה אהבה חמרית ואהבה רוחנית ונפשית והעדים הנאמנים עליהם כי האהבה החמרית אשר לגופות ב"א המה מבוהלו' ודחופו' פחז כמים למלאות תאותם כי בפרוץ התאוה באדם לא ישקוט בלתי אם כלה הדבר היום לא כן האהבה הנפשית כאשר יראה בעין שכלו כי ראוי לו להתעכב לא יצר לו כל מאומה על הפסק הזמן וכמו שיש ב' מיני אהבה אצל האוהב כן יש ב' סוגים אלה בהנאהב יש נאהב מפאת חומרו ובנין גופו כמו יפת תואר וכדומ' ויש נאהב מפאת נפשו הטוב' ורוחו הנדיב' והיא סוג האהב' שאוהבים לאיש חכם וצדיק והנה האהבה היקרה הזאת שהיא מנפש האוהב לנפש הנאהב ראוי ליחס האהבה אל הבעלים לאמר פ' אוהב את פ' לא כן אם הגופים אוהבים זא"ז אין מהראוי ליחס האהבה כ"א אל המשרתים כי הגוף וכל נתתיו אינו עצם האדם כ"א משרתיו ובאי כחו של נפשו וזהו שקר החן והבל היופי אבל אשה יראת ה' היא תתהלל פי' בעצמה בנפשה היקרה והכפיל ואמר שקר החן והבל היופי להורות על הפועל ועל הנפעל היינו על האוהב ועל הנאהב כי החן הוא מן האוהב הוא שקר כי אינו מנפשו רק מגופו וכן גם הנאהב אינו נאהב מנפשו רק מגופו ושניהם שקר ולכן הם מבוהלים ונחפזים כי אינם בטוחים בקיומם לא כן האהבה הנפשית הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו לכן המאמין לא יחיש

(שפח) המשל בזה לסוחר שהבטיח את א' שיתן לו סחורה בהקפה כמה שירצה וכן נחם אותו וידבר על לבו ימים כבירים פעם בא אליו לקחת בגד פחות עבור משרתו ולא נתן לו בלא מעות. ויתפלא עליו לאמר הלא הבטחתני שתתן לי בהקפה ויענה ויאמר לו ראשונה תדע כי בגד זה אינו שלי כ"א של משרתי כי הוא קנהו להרויח בו ועוד שנית כי אתה גם אתה אינך קונה בגד זה לעצמך כ"א בעבור משרתך ואולי יברח ממך עם הבגד ויקשה בעיניך לשלם בעד דבר הנאבד. הנמשל האהב' מגוף האוהב אל גוף הנאהב מבוהל' נחפזת כי היא רק בין משרתי' וסופם להתרחק זמ"ז ע"כ הם צריכי' למהר על פניכ' בטרם יברח א' מאת רעהו משא"כ האהב' אשר אהב יעקב את רחל לא אהב את משרתי' רק יקר נפשה ומדותי' ומה מקום בזה אל החפזון לכן היו בעיניו כימים אחדים והטעם באהבתו אותה והבן

ובדבר ההבדל בין חשק ובין חפץ כבר מלתי אמורה בחלק הראשון על מאמר (וישלח) שכם בני חשקה נפשו בבתכם כי מאמר חשק יסוב על בחי' רוחנית ונפשות כמ"ש רק באבותיך חשק ד' וגו' ומאמר חפץ ישמש בו הכתוב ע"פ רוב על בחי' חמרית. וע"ז התחכם הנבל הזה ואמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם היינו כי הוא משתוקק להתדבק ביחוסי ארץ לקחת בת טובים לו לאשה ורק בעבור שהיא בתכם חשקה נפשו בה לא בעבור היופי ובא הכתוב ונתן