משלי יעקב רפב

עד כי כל אוכל תתעב נפשו עליו נאמר אינו יכול לאכול כי מי יפתנו לאכול אחר כי נפשו קצה בכל מאכל. ואף אמנם כי יכול להכריח עצמו לאכול דבר שקר הוא כי מי יכריחנו וכן אם הוא עוסק ברפואות ובא רופא נאמן ואמר לו כי מהיום לא יקח עוד אל פיו מאלה הסמים כי ישחית נפשו הוא ג"כ בכלל אינו יכול כי מי יביאנו לקחת מהסמים. הנמשל עד"ז ממש השיב מרע"ה לא יוכל העם לעלות על הר סיני כי אם היתה העלי' תאונית הי' מקום לדאוג פן תתגבר התאוה על האזהרה אבל הלא באמת אין חלק אל התאוה כל מאומה כי אם הידיעה מה שהם יודעים יתרון מדרגו' הקדושות זו למעלה מזו וראוי לקרב ולגשת אל הקדש אבל אחר שכבר העידות בנו הגבל את ההר וקדשתו הוא ממש כמו הסמים שהרופ' הזהיר מהם. וא"כ לא יוכל העם לעלו'

תמים תהי' עם ה' אלקיך. ילקוט (במקומו) כשתהי' תמים תהי' עם אלקיך ונקדים מאמר (ישעי' נ"ה) דרשו ה' בהמצאו וגו' יעזוב רשע דרכו וגו' וישוב אל ה' וירחמהו. ובמדרש (ויקרא רבה ג') ר' יצחק ור"י בן חנינא. ר"י אמר כאדם שהוא מדבק ב' נסרים זל"ז ריב"ח אמר כאדם שהוא מדבק שני כרעי המטה. ביאור זה

(שפה) למשל כי ב' מיני דבקות יש. א' מה שמדבקים שוה בדבר שוה. ב' דבר עקום בדבר עקום והנ"מ כי הבא לדבק דבר עקום בדבר עקום מהצורך אליו לתת שבעה עינים להתבונן בכל פעם על העקמימו' שבשניהם איך יתדבקו זב"ז עד שיהי' שוה. אבל כאשר שניהם שוים אין מהצורך אל רוב התבוננ' להשגיח על א' שיהי' שוה בתכלית כי גם מבלעדי הדקדוק על נקלה יתחבר ויתדבק אל השני הישר. הנמשל הקב"ה מזהירנו ובו תדבקון ולדבקה בו ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. ואם אמנם הקב"ה צדיק וישר הוא עם הישר הולך אכן הנלוז במעגלותיו כבר נאמר בו (תהלים י"ח) ועם עקש תתפתל. וא"כ האדם הרוצה להתדבק להקב"ה עליו להישיר א"ע וגם כביכול להישיר להקב"ה. ולא חלילה ליחד מלאכה ע"ז למעלה אבל הכוונה שישתדל למטה להשוות א"ע שלא יכריח את המדה העליונה שיתעקם עמו. וזהו תמים תהי' עם ה' אלקיך ר"ל ראה שתהי' אתה תמים וראה ועשה שיהי' הקב"ה גם תמים ושלא יטעה האדם לחשוב שהוא צריך לעשות דבר למעל' ח"ו. לזה ביארו חז"ל כשתהי' תמים תהי' עם ה' אלקיך. היינו כי זה נכלל במלאכתך אשר תעמול למטה להשוות עצמך וזהו דרשו ה' בהמצאו כי הוא רוצה להתקרב אליך ומה לך לעשות יעזוב רשע דרכו וגו' ר"ל שתעזוב אתה העקמימו' שבך וזהו וישוב אל ה' וירחמהו כמאמר (תהלים שם) ואהי' תמים עמו ולא שעשיתי למעלה מאומה. וזהו שאמר ר"י כאדם שהוא מדבק ב' נסרים זל"ז אשר שניהם שוים. זה משל על התמים שהקב"ה מחמם עמו וריב"ח אמר כאדם שהוא מדבק שני כרעי המטה אשר מהצורך לעקם הדופן כדי שיכנס ברגל המטה ושיוכלו להתחבר חלקי המטה ויחדיו יהי' תמים. זה משל על ההולך בעקמומיו ובו נאמר ועם עקש תתפתל ואחר כך הוא מתדבק אל הקב"ה ומקבל העונש באהבה: עוד