משלי יעקב רפ

וגם לא תעבורי מזה. וזהו ג"כ ולא יפגעו בך בשדה אחר ממש ע"ד בהמה או עוף אשר האדם מגדל אותה בבית מעולם היא לא תברח ממנו לא כן אם יקנה בהמה או עוף שנתגדלה אצל אחרים אז משפטה לברוח ויצטרך הקונה לתת עליה שבעה עינים ועכ"ז אינו בטוח שלא תברח כן הממון אשר בא לידו ביושר מברכת ה' נאמר בו ולא יחמוד איש ארצך וגו' ומה נעמה עתה מליצת המשל אשר אחז הנביא ע"ה קורא דגר וגו'

(שפא) למשל כי הנה התרנגולת וכדומה מהעופו' שהיא מגדלת אפרוחים שלה היא אין לה מהצורך לשרוק ולצפצף כ"כ לאסוף את כל אפרוחי' אצלה כי הם מעצמם באים להסתופף בסתר כנפי'. אכן הקורא הזה שהוא מגדל אפרוחים זרים הוא צריך לצפצף ולשרוק ולדגור אל האפרוחי' שיתאספו אליו כי תמיד הם בורחי' ומתרחקים ממנו כי הוא לא הולידם ולזר יחשבוהו. הנמשל הממון אשר לאדם ביושר בצדק ומשפט הוא אינו צריך לצפצף אל הכסף שיהיו קיימים אצלו כי קנין כספו הוא. לא כן העושה עושר ולא במשפט הוא צריך לצפצף ולשרוק ולדגור אל המעות שלא יברחו ממנו כי בטבע הלא קטן שאינו שלו הוא אשר משפטו לברוח. וזהו שהמליץ קורא דגר ומצפצף מסבת אש, ולא ילד כי אם הי' הוא המוליד לא היה צריך לצפצף. כן העושה עושר ולא במשפט הוא צריך לצפצף כי בחצי ימיו יעזבנו וגו' וזהו צדק צדק תרדוף כלומר אם השגת הכסף כלומר אם השגת בצדק אז צדק יקרא לרגלו ולא יעלה עון אחרים עליו כמשפט לעין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו כאמרם ז"ל ביוסף (ברכות כ')

לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל. הנה הענין במצות מלוכת המלך כך הוא. כי מלבד מעלת המועיל המופלגת אצלו עד מאד כמאמר כל המזכה את הרבים וכו' כי הוא מגדל עוז אל שמירת הדת הלא יש בה עוד מעלת הערב כי הורם למשחה ולגדולה לכבוד ולתפארת ולהתנשאו' שיראו מלפניו. וא"כ מאיזה סבה יהי' ראוי לקבל גמול על ענין התמנות זאת. אחר כי יש בזה הרבה מאד מסוג הערב אם לא בתנאי שיהי' ממאס בכל הכבוד וההתנשאו' יהיה עליו כמשא כבד אבל עוז ימינו תעוז בזה לעבודת מלכנו בקודש ככל שאר מצות התורה

(שפב) משל ע"ד איש עני והלך בא אל בית עשיר ונתן לפניו מטעמים ויאכל וישת ויטב לבו. ולא נתן לו שום נדבה בלכתו ממנו גם כי המנהג במכניסו אורחים שיתנו גם צידה לדרך עכ"ז אין מהראוי אל העני לקבול ע"ז בפני חבירו לאמר שלא השיג טובה ממנו כי הלא עכ"פ אכל למעדנים ומשתה שמנים. אמנם אם העני הזה הי' יושב בתענית ביום ההוא ועכ"ז עשה לכבוד בעל המשתה וישב עמו ועשה עצמו כאלו אוכל ושותה אז כאשר לא יתן לו נדבה הגונה רעה יחשב לאיש ההוא כאלו קיפח שכר של חוטב עצים ושואב מים. כי גם לזה נחשב לו המשתה והשמחה כמשא כבד. וראוי א"כ לשלם לו בעבור זה: הנמשל כבר מובן. וזהו לבלתי רום לבבו מאחיו ולא יתפעל מזה מאומה