משלי יעקב רעט

(שפ) משל לבן שרים ונסיכים הי' משרת איש טוב הלב וכל חפצו להטיב והי' שמח מאד בבוא העת לערוך השלחן לפני אדוניו לעשות לו מטעמים כאשר אהב למען יעדן נפשו במו והי' ערב לו כאלו הוא בעצמו אוכל אותם. לימים חלה הבן היקר ההוא ואביו הזמין לו רופא נאמן לרפאותו. והי' מכלכל אותו בסמים מרים כלענה. ומשרתו הנ"ל משרת אותו כפעם בפעם לתת לו כל שעה ושעה כף א' מהסמים. ויהי היום וימצאו את המשרת בוכה במר נפש מאד. והוא מתמרמר ואומר הה מה יקרו לי הימים אשר הייתי משרת את בן אדוני בהיותו בריא אולם. מה נעמו לי עתותי ערב אשר ערכתי לו כל מיני מגדים על משכבו בלילו' והוא גם הוא כמה הי' שמח כאשר הרגיש בואי לפניו הה כי עתה נשברתי קדרתי כי לאויב לו נחשבתי כי כמה אני מבעית אותו בשמעו את קול פעמי כי אבוא אליו וכוס תמרורים בידי. הנמשל החודש תשרי סגולתו לכלכל אותנו מאת בוראנו ית' כל מחסורנו כל יקר שפעותינו ובו נפקדה שרה אמנו. ורחל וחנה. וגם עתה הוא הציר הממוצע בינינו לבין אבינו שבשמים להביא את הראוי לנו. אך הלא אנחנו עתה אצל בוראנו ית' כבן החולה המקבל רפואו' אשר בימים האלה נרשם כל הסמים לרפואת תעלה לזורר מכתנו וכל תמרוקי רע מנפשותינו. ע"ז מקונן עתה החודש תשרי מי יתנני כירחי קדם מי יתן אותי שאהי' כאשר הייתי בימים מקדם שהייתי מכלכל אותם להביא כל טוב אדוניהם בידם. ועתה איך כאויב נחשב להם כי הוא כמסבב להם כל היסורים וכל הפגעי' נחתכים על פיו. והוא בחי' הימים טובים אשר בר"ה נחתכים בדרך כלל ובמועדים בדרך פרט. וזהו מאמר המדרש (איכה) אלו זכיתם הייתם קוראים אלה מועדי ה' עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי ר"ל אזכרה ימים מקדם מה אשר הימים האלה העניקו אותי מן הטובו' והצלחו' ועתה אשפכה עלי נפשי כי בימים האלה אנו מטריחים אותו ית' לכתוב מרורו' לידע איזה גזירה קשה יביא עלינו לזורר מכתנו ואתה בטובך תשוב תרחמנו וכימי קדם תחדש ימינו

פרשת שופטים

צדק צדק תרדוף וגו'. ביאור זה בהקדים מאמר (ירמי' י"ז) קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחרית יהי' נבל. וראוי להתבונן בענין המשל שהמשיל אותו לקורא (עוף הוא הנקרא קורא) ולא דימה אותו לדברים שלא נעשו כמשפטם וקיומם כקורי עכביש. ומה גם כי מכל מעשי המגדל אפרוחים לא זכר מהם דבר כ"א הדגירה מה שהוא מצפצף לבד. הלא הוא מחמם אותם ומסוכך עליהם וישמרם ומכלכלם. גם מדוע לא אמר בהיפך קורא לא ילד ודגר. והנראה לדעתי כי יש בזה כוונה עמוקה והיא מבוארת במדרשו' פעמים רבות אשר כל המקרים המשיגי' את האדם בממונו לא ישיג אותם כ"א בממון שאינו שלו לא כן בממון שלו אשר אסף בצדק ומשפט לא ישלוט בהם שום עושק וגזל. והוא הרמוז במאמר (רות ב') אל תלכי ללקוט בשדה אחרו וגם