משלי יעקב רעח

תתן לו כלומר שלא יהי' בזה רק הנתינה לבד ולא ההפרשה כי אז ולא ירע לבבך בתתך לו

כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך וגו'. ביאור זה

(שעח) משל ע"ד א' הלך בשוק ואבד כיס עם ק' זהובים למחר הלך בשוק ומצא כיס ובו שני מאות זהובים ואיש הזה גם שיתנחם על אבדתו עכ"ז אין לו תנחומים שלמים כי הלא יחשוב כל היום תמיד כי אם לא הי' אובד את המאה זהובים הלא הי' לו עתה שלש מאו' זהו' אמנם מי שהוליך תבואה ממקום למקום ועבר בשדה ונפתח לו שקו ונתפזרה תבואתו מעט ובא ריקם לביתו ולזמן עבר בדרך הזה וראה כי צמח' האדמ' והי' לברכה מתבואתו האיש הזה ישיג נחמה שלמה על אבדתו הוא לא יאמר אם לא אבדתי הי' לי יותר כי שקר הדברים אם לא היו אז נאבדים ממנו לא הי' לו עתה כל מאומה. הנמשל זהו ולא ירע לבבך בתתך לו כי אם לא נתת אל העני הי' לך יותר ע"ז אמר לא כן הדברים כי כל העושר הבא לידך לא בא רק בגלל הדבר הזה כמאמר (תענית ח') עשר בשביל שתתעשר

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ע"כ אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך. דע כי כבר שאל טרנוסרופוס הרשע את ר"ט (ב"ב יו"ד) אם אלקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם. אמנם מלבד תשובת ר"ע ע"ה נראה להשיב עוד

(שעט) משל ע"ד א' עשה סעודה בעבור עשרה קרואים והעלה על השלחן עשרה מנות והי' שם א' רעבתן גדול וחטף ב' מנות ונשאר א' בלא מנה אמרו המסובים לבעה"ב ראה נא כי איש א' אין לפניו מאומה ויענה ויאמר תנו לו משלכם ויאמרו לו וכי כך דרכו של בעה"ב שיצוה את האורחים להכני' אורח השיב ואמר וכי תעל' על דעתכם שלא העליתי מנות מספר כלכם הלא אנכי נתתי מנה מיוחדת גם בעבורו רק אתם לקחתם שלכם ושלו עתה משלו תנו לו. הנמשל כי כבר נאמר (תהלים ל"ג) משמים הביט ה' ראה את כל בני האדם והוא משפיע ברכה בקרב הארץ די מחסור כלם שלא יחדל גם האביון מהיות לו חלק בקרב כלל הארץ רק בעת תתפשט השפע ע"י סבות הערוכו' לה אז מי שכחו גדול חוטף חלקו וחלק חבירו בעבור היות סבתו מזומנת לפניו כמו בעל שדות הרבה וכדומה לכן הקב"ה מצוה את העשיר הממשיך ברכה לעצמו שיאציל מברכתו לתת אל האביון חלקו. זהו שהתנצל הכתוב ואמר דע לך כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. ר"ל לא מנעתי את האביון שלא לתת לו חלקו בארץ וזהו מקרב הארץ. כלומר מכלל הארץ לא הוצאתי אותו ע"כ אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח את ידך לאחיך וגו'

שלש פעמים בשנה יראה וגו'. נעמוד על מאמר חז"ל (שבת קמ"ה ב') חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי הי' עלי לטורח אמר הקב"ה לא דיין לישראל שהם חוטאים לפני אלא שהם מטריחים אותי לידע איזה גזירה קשה אביא עליהם והוא ע"ד שהמלצנו במאמר (איוב כ"ט) מי יתנני כירחי קדם כימי אלקי ישמרני וגו' בסוד אלקי עלי אהלי: משל