משלי יעקב רעד

נתתי לכם ברכות וקללות לא נתתי לכם אלא לטובתכם מנין מה שקרינן בענין ראה אנכי נותן לפניכם היום שזה מורה כי ביום הזה יספיק לנו דבר השמיעה עצמה להטיב דרכנו לא כן אם כוונתו היתה שיבואו ימי הרעה בפועל ושיהיו הקללות בעצם ח"ו. איך אומר עליהם אנכי נותן היום הוא שאמרו בסמוך זש"ה (ירמי' י"ד) שמעו והאזינו וגו' כלומר שיספיק להם השמיעה לבד. וזהו מ"ש החכם ע"ה (משלי ו') ודרך חיים תוכחת מוסר מוסר הוא שבט מוסר ויסורים בפועל ח"ו ותוכחת מוסר היא ההתראה על היסורין

אמר הכותב ידעתי גם ידעתי כי דבר עם לבבך לאמר כי גם אחר כל הביאורים האלה עוד לא נתבאר יפה לשון המדרש במה שאמר לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות כי על הקללות יתכן שיהי' מקום לטעות ולחשוב שהי' המכוון בהם לרעה ח"ו ע"כ העיר אותנו הקב"ה שאינו כן. כמו שנתבא' אבל מי הוא זה אשר יחשוב תועה על הברכו' שהמכוון בהם לרעה שיצטרך הקב"ה לומר לא לרעתכם נתתי לכם ברכות כו' והוכיחו ממה שקרינן בענין ראה כו'. ועל זאת ישתומם כל משכיל אי' איפוא מוכח ממאמר זה שהכוונ' בברכות ובקללות רק לטובה. ולבאר לך תועלת חכמת מאמר הנפלא הזה אזכיר לך קורא נעים דברי מו"ר ז"ל (בק"י) על מאמר מי זאת עולה מן המדבר. ובמדרש אמרו אוה"ע מי הם אלו שכל מעשיהם עולים באש ויורדים באש א"ל יש להם על מה שיסמכו מקוטרת מור ולבונה זה אברהם יצחק ויעקב. ביאור הדברים

(שעג) למשל כי הנה ב"א מתפרנסים על ב' דרכים. יש אשר יחי' עצמו בביתו ובחנותו. ויש אשר ממרחק יביא לחמו עובר הים באניות וההבדל ביניהם. כי המחי' אשר בבית רחוק להתעשר לבוא להצלחה גדולה יען כי סחורתו ידוע לכל בשוי' וערכה ולא יהי' הריוח כ"א מעט. לא כן יורדי הים אליהם אפשר להתעשר בפתע פתאום וכי תאמר א"כ מדוע כל הסוחרי' אינם עוזבי' מסחר עירם לסחור למרחקי' התשוב' בזה כי היא (אלי') [אלון] וקוץ בה כי יש בה אחריות גדול לא כן בביתו הוא בטוח עכ"פ שלא יפסיד ונחקור עתה אם יש למצוא איש אשר אליו יאות לעזוב מסחר עירו ולבחור יותר לסחור למרחקי' גם שיש בזה אחריות גדול דע כי ענין זה נאות רק לעול ימים אשר הוא סמוך על שלחן אביו או חותנו הגבירי' כי אם יצליח הלא יתעשר מאד ואם יקרה בהיפך מה לו לדאוג הלא אביו וחותנו עשירים הלא המה ימלאו ידו ברכה ולא ידע חסר יבואנו. הנמשל כן ממש כי מאז מעולם לא הי' בבני אדם רק שבע מצות מה שנצטוו ב"נ. והיו ב"א מתפרנסים מאלה המצות המועטות ממש כתפארת אדם לשבת בית ולהסתפק במועט. והנה הקב"ה הופיע מהר פארן וכו' ורצה לתת תרי"ג מצות מה שהוא מו"מ גדול המעלה ריוח גדול והעמים ברחו מזה העסק וישראל קבלו עליהם המסחר הגדול והעמים בשמעם זאת התפלאו ואמרו מי הם אלו שכל מעשיה' עולים באש כלומר אמת הדבר כאשר יצליחו יהי' להם עמוד וחומת אש. אבל וגם יורדים באש. כי אם יפסידו הלא אש הוא עד אבדון תאכל. ע"ז השיבה רוה"ק אלו הם בני אברהם יצחק ויעקב. בני עשירים גדולים ויש להם על מה שיסמכו והעד כשיזדמן הפסד בא המליץ