משלי יעקב רעב
Mishlei Yaakov 272 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ר"ל כאשר תלך בדרכיו ותעבוד עבודתו תעבוד ביראה ולאהבה אותו בעת תשמור מצותיו ולעבוד את ה' תהי' בכל לבבך ובכל נפשך רק לשמו ית' והטעם לטוב לך לאמר כי הלא פעולת המצות והמע"ט הלא נשאר אצלך והוא ית' לא ידרוש ממך כ"א הירא' בלב לבד כי המעש' בפועל היא רק לטוב לך ומבאר עוד ואמר לא תחשוב אחר כי צוה אותך לעבוד לפניו באין ספק יש לו צורך בעבודתך חלילה מלחשוב כן הן לד' אלקיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה ר"ל הלא יש לו משרתים רבים ונכבדים הרבה מכם אראלים שרפים אופנים וחיות הקודש העומדים ממעל לו ית' רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם להטיב לבני אדם באהבתו ובחמלתו
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. ביאור המאמר דע כי האף אמנם אנחנו חושבים בלבנו העוה"ז לטוב וחיינו לחיים אבל האמת כבר אמר החכם (קהלת א') מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש כי העוה"ז אינו כ"א הכנה אל העוה"ב ולטובות העוה"ז אין להחליט עליה' מאמר טוב כי לפעמי' יהי' לטוב ולפעמים לרעה כי בהטיב ה' לטובים ולחמו נתן מימיו נאמנים ואינו חסר לנפשו מכל צרכי ביתו והוא את נפשו יחי' יכלכל כל ימיו בעסק התור' ועבוד' היא ברכה שאין למעלה ממנה. אמנם האיש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים והוא ימלא קדים בטנו בכל אשר יפנה ירשיע חוטא ומחטיא אחרים אין קללה גדולה מזו כמאמר (ואתחנן) ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו. וזהו ראה אנכי נותן לפניכם היום פי' בעוה"ז ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו וגו' כלומר העוה"ז יהי' אצליכם לברכה כאשר תשמעו אל מצות ה' והקללה אם לא תשמעו וגו'
(שעא) משל ע"ד אדם חולה בא לפני רופא עשיר ונדיב החומל על כל הבאים לפניו והוא מבקש מאת הרופא שיתן לו מאכלים פטומי' לאכול ויתמהו האנשים איש אל רעהו ויתנו אותו כמתעתע לאמר לא זאת שאינו מבקש סמים העלולים לרפואה הוא מבקש דברים אשר יקרבו את מיתתו השיב הרופא ואמר מה שאינו מבקש המועיל לו הוא מסבת ההתגברות החולי עליו עד שאינו מרגיש ולכן לא זאת לבד שלא יחרה אפי עליו אבל עוד זאת כי חסרון ידיעתו הוא סבה לעורר את לבי לחמול עליו ולשקוד ברפואתו ואין אני משים לבי אל הדברים שהוא מבקש ואומר בפיו כי אם בם אדע כי לבו כואב עליו והוא צריך אל דבר והוא מבקש אותי להושיעו מצרתו ומה לעשות לו הלא אנכי נפשי יודעת מאד ומה לי בזה אם הוא אינו יודע מה לבקש. הנמשל אנחנו מבקשים מאתו ית' דברי' שאין לנו תועלת בהם והוא הוראה על התגברות הסכלות בקרבנו והקב"ה ברוב רחמיו ישמע בקולנו היינו כי לא ישים לב אל ארשת שפתינו מה שאנחנו שואלים דברים הבלתי ראוים לנו כ"א יקבל קולינו לבד כאותו שצועק בקול מר מרוב עניו והקב"ה בעצמו יבחר את הטוב לנו
מדרש ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. הלכה אדם מישראל מהו שיהי' מותר לו לקרות התוכחות בקריאות הרבה כך שנו חכמים אין מפסיקין