משלי יעקב רע

כ"א יהודי א' בע"כ הי' מוכרח לדעת כל התורה בכללה ובפרטותי'. ועתה המה בוחרים להם בכל עיר רב ומורה הבקי בדינים והלכו' וכאשר יהי' להם דבר ישאלו מפיו והוא יורה להם בין האסור והמותר ובין הטמא ובין הטהור כי לולא כן לא הי' בידו לאכול כ"א עשב השדה ואם יאמר אדם שלא ידרוש דבר מחבירו הלא יצר לו דרך הנאתו כי לא יוכל להתענג בעוה"ז משום דבר וע"י החכם המורה ירויח בעוה"ז כי יוכל להנות. אבל יצא שכרו בהפסדו כי בעוה"ב אין כל ההנאה שלו כי המעט מצות שהביא ההכרח אליו לחלק להעניק גם לחכם זה שהורה לפניו כל פרטי המצות והרחיקו מן האיסור

ומעתה מאמר אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו כך הוא ר"ל שאינו מסתפק שידריכו אותו אחרים רק הולך בדרכיו שהוא לומד בעצמו ומיגע את נפשו לדעת כל משפטי התורה. וזה יגיע כפיך כי תאכל כי יאכל את אשר השיגה יד חכמתו אז אשריך וטוב לך. וזהו כל מי שקורא ושונה ובתנאי ורוא' טרפה לעצמו ואינו שואל מאחרים עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב והוא מאמר גדול הנהנה מיגיעו יותר מי"ש. כי הנה אותו ת"ח שאינו מתפרנס מיגיעו רק מיד אחרים שהם מחזיקים בידו הוא מוכרח לתת מחלקו בעוה"ב להמחזיק. ולכן כ' בעל מדרש שמואל זצ"ל איזה עשיר השמח בחלקו כי אותו שאינו מתפרנס מיגיעו אותו העשיר אשר העניק לו די מחסורו יקח ויהנה מחלקו של הצדיק בג"ע ואין לך עוני גדול מזה שמחסר מחלקו הצפון אליו לתת לאיש נכרי המחזיק בידו עכ"ל, וע"כ התפאר דהע"ה ואמר (תהלים כ"ג) ה' רועי הוא בעצמו ואין אני מתפרנס ע"י מחזיק ע"כ לא אחסר. ולכן גדול הנהנ' מיגיעו יותר מי"ש המתפרנס מאחרי' שנא' יגיע כפיך כי תאכל אז אשריך וטוב לך כי הוא משיג ב' תועלת א' בעוה"ז שאינו אוכל נהמא דכסופא ב' בעוה"ב כי חלקו שמור רק לו לבדו ואין לזרים אתו. (קרוב לזה עי' בעין יעקב בפי' הרי"ף)

וע"ד הפשט נראה להמתיק מאמר אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו וגו'

(שסח) משל איש הדיוט שלח מתנה אל המלך והמלך קבל אותה באהב' הלא נאמר על הנותן הזה כמה מאושר הוא וכמה הוא נכבד בעיני המלך והשרים עד שקבל מידו המתנה. אבל עכ"ז לא השיג מיד המלך כל מאומה ואם אח"כ ישלח לו המלך מתנה גדולה באהבה רבה אז הוא מאושר ומוצלח בכפלים. וזהו אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו לאמר כמה מאושר האדם אשר הולך לשרת את פני המלך הקדוש ב"ה. ואם עוד יגיע כפיך כי תאכל מה טוב ומה נעים ואשריך וטוב לך ועד"ז יתבאר ג"כ כי גדול הנהנה מיגיעו יותר מיראת שמים והבן

את ה' אלקיך תירא. גמ' (ב"ק מ"א ב') שמעון העמסוני הי' דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא פי' כו' עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח. וראוי להתעורר מי דחק את ר"ע לשתף מורא בו"ד אל מורא הקב"ה יותר הי' נכון למגמר מורא הת"ח ממורא אביו ואמו אבל ביאור הענין: משל