עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמשלי יעקב

משלי יעקב רסט

Mishlei Yaakov 269 · משלי יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' כלומר כל עוד שאין אתה בריא אולם ההכרח לבקש ע"ד הירא'. אבל אחר אשר תקנה אותה הלא אתה תהי' השואל ומבקש להוסיף לך לקח טוב צדק ומשרים

ובגמרא (ברכו' ח') גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מי"ש דאלו בי"ש כתיב (תהלים קי"ב) אשרי איש ירא את ה' ובנהנה מיגיעו כתיב (שם קכ"ה) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך כבר חתרו המפורשים ז"ל למצוא דרך תבונו' אל מאמר נפלא כזה והאריכו למעניתם הלא המה בכתובתם ואשר נראה לי בזה הסכת ושמע נא ונקדים מאמר החכם ע"ה (משלי כ') מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו. דע כי יש ב' סוגי עובדי השם ב"ה

(שסו) משל ע"ד סוחר אשר לו ב' אוהבים א' עשיר וא' עני. העשיר מסבת גודל האהבה הולך אל הסוחר יום יום לקנות מסחורתו למען ירויח על ידו. והעני אין בידו להנהותו על ד"ז ובחכמתו ונדבת לבו הוא ממציא לו דרך אחרת. והיינו כי נעשה סרסור הולך ומבקש ומחפש אחר קוני' ומביא אותם אל חנות אוהבו. כן הצדיק הגמור שכבר כחות נפשו נכנעים ומשועבדים אל השכל מסגל בעצמו מצות ומע"ט ואותו שאין בידו להתגבר כ"כ הוא מחזיק ותומך את הת"ח כמאמר (משלי ג') עץ חיים היא למחזיקים בה וגו'. אמנם הבדל ביניהם

(שסז) משל ממש ע"ד סרסור אצל סוחר עשיר או משולח הנוסע למקומות על הוצאות הסוחר והוא מספיק לו כל מחסוריו גם להוצאו' ב"ב. הנה במשך ימי חיי המשולח הזה יוכל להיות כי יחי' חיי עונג כחיי הסוחר ואולי יותר בהרוחה. אמנם מה רב ההבדל לאחר מות שניהם כי הסוחר במותו יתקיים בו והניחו יתרם לעולליהם ויהיו הבנים ג"כ עשירים לא כן המשולח או הסרסור אשר בחייו הי' שכרו קצוב. אבל במותו מה ינחיל את בניו אחריו. הנמשל כן ההבדל בין הצדיק ובין המחזיק האף אמנם כי המחזיק עצמו כבר נאמר בו (קהלת ז') כי בצל החכמה בצל הכסף והוא משיג חלק בעוה"ב כהצדיק עצמו עכ"ז ההבדל הוא לבניו אחריו כמאמר (תהלים כ"ב) זרע יעבדנו יסופר לד' לדור כלומר הבנים של העובד בעצמו יסופר זכותו גם לדורות שאחריו. וזהו ויבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה הוא בעצמו. וזהו מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו ויפה אמר דהע"ה (תהלים קי"ט) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף ואהי' מחזיק אחרים שילמדו הם

ומעתה יפה אמר מר זוטרא (חולין מ"ד ב') כל מי שקורא ושונה ושימש ת"ח ורואה טרפה לעצמו עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך כי הנה עינינו רואות כי התוה"ק מקפת את האדם בכללי ובפרטי אבריו מעת יפקח את עיניו בקומו ממטתו עד אשר ישכב מיום עד לילה תשלימהו ואין לאדם תנועה בעולם שלא יהיה בה אזהרה או מ"ע ממצות התורה. ואין אדם מישראל יכול לעשו' דבר בעולם עד אשר ידע ההוראה השייכה לעסק זה ולא הי' אפשר לאדם להנות שום הנאה עד שיהי' בקי בכל חדרי תורה רק שאנחנו מסתפקים איש בתורת רעהו כי אם לא הי' בעולם כ"א