משלי יעקב רסו

על הראשונה כי אמר ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו' ובהתבונן על פדר המאמר נקלה דעת להבין במקרא ענין נכבד

(שסב) למשל כי הנה כאשר יראה א' שנים עומדים בשוק וא' מוכר חפץ לחבירו יכנס ספק בלבו לאמר מי יתן ואדע התחלת המקח וסבתו אם שהוא מסבת המוכר אשר מחמת דוחקו מוכרח למכור החפץ בזול והשומע שמע ומתאמץ לקנותו גם כי אינו צריך אל חפץ כזה או בהיפך אשר התחלת המקח הי' מסבת הלוקח כי הוא צריך מאד להחפץ ושמע המוכר דוחקו של לוקח ומכר לו אף שאינו דחוק למעות אך מכר לו ביוקר. וההבדל אם הרואה הזה יוכל לדרוש ולבקש את פני הקונה שימכור לו החפץ מיד ליד כי אם הי' המקח מסבת הלוקח שהוא צריך מאד להחפץ א"כ איך יעזבנו ואיך ימכרנו לא כן אם הי' מסבת המוכר מדוחק השעה עד שמכר לו בזול אז יוכל להיות כי ישוב הקונה וימכרנו כאשר יתנו לו איזה ריוח. הנמשל כי ישראל רואים הקב"ה נטל א"י מעם הכנעני ונתן אותה להם יש בזה לצדד ולומר או שהוא עיקר הדבר מסבת זכות ישראל וצדקתם ואהבתם וצירף לזה רשעת הכנעני או כי הדבר בהיפך לישראל אין זכות כדאי לזכות א"י בעבור צדקתם כי אם ברשעת הגוים שנתמלא סאתם והגיע השעה לקחת אותה מהם ואלקים שופט זה ישפיל וזה ירים ובאף שהוא משפיל את זה מרומם את זה והנ"מ אם יש לחוש פן גם מישראל ישוב ית' ויקחה אם יחטאו לו כי אם צמיחת הטובה מצד החסד והטוב אשר מד' על ישראל הלא אפשר שיהי' לעולם כאמרם ז"ל (זבחים ק"ב א') בשעה שפוסקים גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות. אבל אם התחלת הדבר וראשיתו מצד הדין המתוחה על הכנעני יותר נוטה הדבר כי כאשר יחטאו אותה המדה שגזרה לקחת אותה מיד הכנעני תגזור עתה לקחת אותה גם מיד ישראל. וזהו שאמר הכתוב אל תאמר בלבבך כסדר הזה בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ הזאת ר"ל כי התחלת הנתינה היתה מסבת צדקתי ואח"כ נצטרף לזה וברשעת הגוים וגו' לא כן הדבר כ"א בהיפך כי התחלת הדבר הי' מסבת כי ברשעת הגוים האלה ה' אלקיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע היא שניה לה. ואולי זהו הרמוז במאמר (ירמי' ל"ב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת וגו' המו (תהלים קל"ח) אף על אויבי תשלח ידך ומסבת זה ותושיעני ימינך

וארא והנה חטאתם לד' אלקיכם עשיתם לכם עגל מסכה כו' ואתפוש בשני הלוחו' ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם מדרש (שמו' רבה מ"ו) ראה שאין לישראל עמידה וחיבר נפשו עמהם ושבר את הלוחו' אמר משה להקב"ה הם חטאו ואני חטאתי ששברתי הלוחו' אם מוחל אתה להם אף לי מחול שנאמר ועתה אם תשא חטאתם כן לחטאתי מחול. ואם אין אתה מוחל להם אל תמחול לי אלא מחני נא מספרך אשר כתבת א"ר אחא לא זז משם עד שפנה חטיה שלהם וראוי להתבונן לאיזה כוונה הוסיף משה חטא על פשע העם. גם איככה תלה חטאו בחטאתם שאם לא ימחול להם גם למשה לא ימחול הלא עון ע"ז אין לו דמיון וערך לחטאו של משה. אמנם כוונת משה כך היתה כי הנה הקב"ה נשבע אל האבות הטיב