משלי יעקב רסד

אלקיך מיסרך. הנה בילקוט על מאמר זה מביא הגמ' (ברכות ה') אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו והוא להעיר אותנו להתבונן בכל גלגולי ההזדמנות אשר אל האדם שלא לתלות אותם במקרה הזמן כ"א ישכיל לדעת כי הכל בא אליו בהשגחה נפלאה מאת המשגיח העליון ב"ה ולזה הקדים הכתוב ואמר וזכרת את כל הדרך וגו' להשמיענו כי לא זאת לבד בהקרת מקרה גדולה אל האדם שלא הורגל לראותו מחויב להאמין כי בא בהשגחה כ"א גם דברים אשר מורגל בהם כמו בלויות בגדים והפסדם גם זה הוא מסבת רוע מעשי האדם והעד וזכרת את כל הדרך וגו' שמלתך לא בלתה מעליך וגו' והיינו שמורים מכל הפסד הלא ראינו בעינינו כי יש ויש ביד אלקינו להנהיג עולמו בלי הפסד וקלקול כל מאומה וא"כ בהגיע אלינו איזה הפסד נדע ונאמין כי הכל דרך מוסר ובהשגחה נפלאה. ונמתיק עתה מאמר (תהלים ט"ז) אמרת לד' אדוני אתה טובתי בל עליך לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. הנה במאמר זה בא לבאר עילת הדבר מה שהקב"ה מיסר לפעמים את הצדיקים ביסורין שאינם של אהבה כי על יסורין של אהבה כבר ביאר שהיסורים אשר על הגוף טובים הם לנפש והוא רמוז במאמר לקדושים אשר בארץ המה ר"ל שנותן טעם על טוב מדה"ד אל האדם לאמר כי הקדושים היינו חלקי האדם הרוחניים נר"נ אשר מגבהי מרומים הלא ירדו לשכון כבוד בארץ השפלה ואפלה וא"כ איך יתענגו החלקים האלה במה שיתענג הגוף וכאשר הגוף יתיסר אז תתחזק הנפש ותתעלה אבל מה ולמה הקב"ה שופך מדת דינו על הצדיקים כמאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש (עי' ב"ק ס') ע"ז ביאר ואמר ואדירי כל חפצי בם

(שנט) משל ע"ד מי שיש לו אוהב נאמן והי' מקדים לו שלום בכל יום פעם פגע חבירו ושאל בשלומו. והרים בקול ענות קללו' נמרצו' לעומתו. וזה מקיים בעצמו מאמר על כל פשעים תכסה אהבה. וילך ויפן אל ביתו רק הי' כמשתומם מה זאת היתה לו למחר פגעו זא"ז והוא נופל על צוארו וישקהו וישאלהו מה דבר הכעס והחמה שראיתי בך אתמול. ויען אל ירע בעיניך ידידי אגלה לך כל סגור לבבי כי אתמול הי' לבי בוער כאש בשצף קצף. ויראתי לשפכו על הראוי לו פן יפגע בי בכפלים ופגעתי בך והאמנתי באומן לבך ובטהר רוחך באהבתך ועוז ידידו' אשר בינינו כי תעבור על מדתך תשמע ותבלום פיך ולא תשיבני דבר והיית בעיני כא' שיש לו דבר יקר ורוצה להפקיד אותו ולא נתן אותו בלתי ליד איש נאמן שלא יפשע בו. כן לא מצאתי להפקיד חרון אפי ומרירו' לבי כ"א בלבבך כי תטמינהו מאד. הנמשל כאשר יש חמה למעלה ח"ו אם יערה חמה אפו על קלי הדעת המטיחים דברים כלפי מעלה בהצר להם כמאמר (ישעי' ח') והי' כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ואין כבוד של מעלה לעשות טובה עם מי שאינו מכיר בטובה. אבל אוהביו ית' השלמים והתמימים הם מקבלים מדת דינו באהבה ובשמחה. וזהו ואדירי כל חפצי בם ר"ל ולרוב עוזם באהבתם עד שכל חפצי בם ובדבקותם הם ודאי לא יהרהרו אחרי ויקבלו הכל באהבה. ואחר אשר הציע שאין כבודו של מקום בלתי אם המקבל יקבל דינו בשמחה ובטוב לבבו עצת ה'