משלי יעקב רסג

כך אני מביא עליכם יסורים עד שתכינו את לבבכם אצלי אר"א בשבועה נשבע הקב"ה שלא יניח ישראל לעולם מנין שנא' לכן כה אעשה לך ישראל ואין לכן אלא שבועה שנא' לכן כה נשבעתי לבית עלי ועד היכן אני מיסר אתכם עד העקב עקב כי זאת אעשה לך עד שתשמרו את מצותי וכו'. הנה מעולם לא מצאנו שבועה כ"א על ההבטחה שהיא לימים רבים ולעתים רחוקות להבטיח לב המצפה כמאמר (חבקוק ב') אם יתמהמה חכה לו כי בוא יבא לא יאחר. לא כן דבר שהוא מסולק לאלתר או לזמן קרוב מה מקום לשבועה אשר ע"כ תראה דבר נפלא בדברי רז"ל (ילקוט תהלים צ"ג) עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש וגו' אמר משה לפני הקב"ה השפלת קולה של תורה והגבהת קולם של רשעים וכו' א"ר חגי הייתי בכנישתא דטבריא ושמעית קולהון דטליא דמברכין עדותיך נאמנו מאד וכו'. אשר בהשקפה ראשונה הדברים מפליאים לב הקורא מה מקום לקינה זאת על מאמר עדותיך נאמנו מאד. אבל עם דברינו אלה הענין מבואר בנקלה

(שנח) משל ע"ד א' בא לחנות לקנות לו סחורה על בגדים והסוחר כבר ידע את האיש הלז שאינו בטוח. ועכ"ז הלך והראה לו סחורות יפות אבל אמר לו בפנים שוחקות ובפה רק דע ידידי כי אתן לך סחורה ואתה תתן לי מחירם כי אני צריך לכסף. ויענה ויאמר לו אין אתה צריך לזרזני ע"ז כי ודאי אשלם לך בלי ספק והי' כופל הדברים רבות פעמים לאמר חלילה לי מעשות זאת איך לא אשלם בעד סחורה אשר אני קונה מסוחר. והי' מאריך בדברים עד שקפץ ונשבע שבועה חמורה. כשמוע הסוחר כן נתפעל מאד ויאמר בלבו עתה ידעתי כי חפצו לקחת הסחורה בהקפה כי אם הי' דעתו לשלם תיכף מה צורך לו להרבות בדברי הבטחות ושבועות חמורות. הנמשל זה ממש מאמר עדותיך נאמני מאד לביתך נאוה קודש כלומר ההבטחה שהבטחת אותנו שיהי' לביתך נאוה קודש היא הבטחה נאמנת עד מאד יותר מהראוי כי אם הי' דבר ההבטחה במאמר לבד כבר היינו בטוחים שיעשה הקב"ה כל מה שמבטיח ועתה כאשר הוסיף ונשבע עדותיך נאמנו מאד עי"כ יש מזה להוכיח ולהבין שהוא לאורך ימים ולא לזמן קרוב ולכן יפה התאונן מרע"ה ואמר השפלת קולה של תורה והגבהת קולם של רשעים וכו'. ומעתה מאמר המדרש כך הוא כי הם ז"ל הבינו במקרא שהוא מורה על דבר א' ואמר לכן היינו בעבור הדבר הזה אעשה דבר שני ולזה ביארו ואמרו אין לכן אלא שבועה ר"ל מאמר לכן מורה על השבועה הסמוכה במאמר זה כי הסמיך ואמר אני ה' והוא כנותן טעם לדבריו ואומר כי לולא שהענין לזמן ארוך לא הי' לי מהצורך לישבע. וחז"ל מצאו דבר למאמר זה מאמר ולכן נשבעתי לבית עלי כי שם מבואר הדבר שאמר ית' לשמואל והגדתי לו כי שופט אני את ביתי עד עולם אשר ע"ז אמר ולכן נשבעתי לבית עלי ולולא היותו משפט עולם לא הי' מהצורך לישבע

וזכרת את כל הדרך וגו' שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך