משלי יעקב רסב
Mishlei Yaakov 262 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →עזר העונש המגיע עלינו. אבל הכתוב מבשרנו והי' עקב תשמעון ר"ל עוד יהי' עת שתשמעון ותעשו אותם מסבת השמיעה לבד בלי שום שוטר ונוגש כמאמר (ישעי' ס') ושמתי פקודתך שלום ונוגשיך צדקה. והבן
ביאור נפלא על מאמר כי בשמחה תצאו (ישעי' נ"ה)
(שנז) משל לעשיר א' הי' מבקש להתחתן עם בתו וימצא עלם נחמד אצל רב א' בעיר רחוקה ולא דרש מאת הרב שום נדן רק מתנה להכלה נזמים והרב הבטיח לו. ויהי ימים אחדים אחר התנאים ובא מכתב אל הרב מאת מחו' שימהר לשלוח המתנות להכלה כמו שהבטיח ויתפלא הרב מאוד לאמור מדוע ימהר עלי כ"כ וידחוק את השעה ולימים עוד שבעה והנה עוד אגרת בא למהר לשלוח המתנה להכלה ויהי כי לא ענהו דבר ויכתוב אליו העשיר דע כי לא אתעכב עוד כי כאשר לא תשלח עתה אחזיר לך כתבי התנאים והרב כראותו את דברי האגרת הזאת וילך במר נפש מאד וימכור את הספרים אשר לו ושארי דברים ושלח מתנה להכלה. ויהי כאשר הגיע זמן החתונה ויסע הרב ויבוא אל העיר מושב מחו'. והעשיר שמח מאוד לקראת בואו וקבל פניו בכבוד והדר. אבל הביט בפני הרב כי הוא יושב בפנים זועפות. וישאלהו העשיר מדוע פניך רעים הגידה נא ידידי מה הוא לך ויען הרב ויאמר האמת אגיד לך כי חמסי עליך מדוע מהרת עלי על דבר המתנה פחז כמים שהייתי מוכרח עי"כ למכור כל הספרים היקרים שהי' לי ושארי חפצים נכבדים. וישאלהו העשיר מה הפסדת ע"י המהירות הזאת הלא סוף סוף היית מוכרח למכור להשלים דברי התנאים השיב הרב ואמר כי אני הי' לי דרך אחר איך להשיג מתנות להכלה. כי הלא רחוק ביני ובין עירך והי' בדעתי כאשר יגיעו ימי הנשואין אקדים א"ע לצאת לדרך ארבעה שבועות קודם יום החופה והייתי מתעכב בעיר פ' והייתי דורש שמה בדברי תוכחות או הספד על אדם גדול והייתי משיג את הכסף הנדרש ממנו בדרך נסיעתי על החתונה ולא הייתי צריך למכור מכל הדברים אשר לי בבית. אז אמר אליו העשיר הלא רק בעבור זאת הייתי ממהר עליך והייתי נוגש אותך כי יראתי מזה כי לא תהי' תפארתי על הדרך כי בכל דרך נסיעתך יודעים מזה כי אני התקשרתי עמך ועתה תעמוד ותתעכב בעירות לדרוש תוכחות והספדים לבכות ולקונן לא נכון כן לכבודי ולכל ב"ב הגבירים לכן עשיתי בחכמה למהר עליך למען תהי' נסיעתך מביתך בשמחה ובשירים. הנמשל כי ישראל מתפלאים מאד על אריכות הגלות ואם הדבר תלוי בתשובה והורדת דמעות הלא אפשר לעשות אחר בוא המבשר המשמיע ישועה אז נוכל ללכת לביהכ"נ ולבכות ולהודות. ע"ז הקב"ה משיב הלא אני אין כבודי בכך לנסוע על החתונה עם מלך עולמים ית"ש ולבכות רק כל מה שיש לכם לבכות בכו עתה ולא ישאר עליכם שום חוב ואז בשמחה תצאו. וזה טעם מספיק אל מה שאמר תחלה כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' כי רצוני הוא כי בשמחה תצאו
במדרש (פרשתנו) אמר הקב"ה לישראל בני לא תהיו סבורים שאני עושה אתכם כעבד שאדוניו מבקש למכור אותו בכל מה שמוציא אלא כך