משלי יעקב רנט

לעבדה ולשמרה ועל שמכם היתה נקראת. וזהו ולא נתן ה' לכם לב לדעת נוסף על הבחירה והוא מסבת שלא התפללתם אז. כ"א הייתם שואלים אתה תן הייתם נעזרים עד עולם. והי' הקב"ה נותן לכם לב לדעת וכח לעשות חיל והבן

ובילקוט (במקומו) מי יתן והי' לבבם זה להם כו' שני פעמים כתיב בס' תהלים מי יתן מציון ישועת ישראל וגו' (י"ד) ובספר שני (שם נ"ג) מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב אלקים שבות עמו וגו'. הרב אמר מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי כו' והתלמיד אמר מי יתן כל עם ה' נביאים. ונחשוב בכוונת המאמר כי הנה מה שאמרו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה ולא רצו לשמוע מפי ה' ית' בעצמו כי הרגישו בעצמם כי אינם ביכול' לסבול שמיעת הוד קולו ית'. אבל הקב"ה הי' רצונו שיבטחו בו ויתן בהם כח לשמוע כי אין מעצור לד' להושיע והם לא רצו לסמוך על מה שהוא למעלה מן הטבע

(שנה) משל להמתיק המאמר כדבש למתוק לעשיר שהי' בנו סמוך על שלחנו של עצמו מתפרנס מיגיעו ולא רצה להנות משל אביו מאומה והגיעו הימים שהתחתן בנו עם קצין א' ולא הי' סיפוק בידו למלאות כל התחייבות וביקש את פני אביו שישתדל לדבר עם מחותנו לבטל ההתקשרות כי אין בכחו להתקשר עם קצין עם עד כי התקשר אח"כ עם איש א' במעט התחייבות ולימים ירד עוד ממעמדו עשר מדריגות ולא הי' ידו משגת גם להשלי' הנדן המעט הזה. בהכרח הסיר מסוה הבושה מעל פניו ויבקש מאת אביו שיעזור לו וימלא ידו לשלם ההתחייבות ויאמר אליו אביו הסכלת עשה כי אחר אשר אתה צריך לקבל טובה מאביך טוב טוב הי' לך לבקש את פני בעת שידוכי' הראשונים כי אין מעצור לי להושיעך בכל משאלותיך רק רצית להסתפק משלך הלא אתה ראה כי על המעט אין לך. הנמשל הקב"ה אמר מי יתן והי' לבבם זה להם וגו' מחמת שלא רצו לסמוך עצמם על עזר הקב"ה שהוא למעלה מן הבחירה ויטב בעיני ה' כי טוב מעט בכוונה כפי כחם ובחירתם וזהו הטיבו כל אשר דברו אבל בתנאי מי יתן והי' לבבם זה שיתקיים כן כל הימים שלא לסמוך על הנס אבל הלא לא יהי' כן כ"א עתידי' הם עד כי המעט לא תמצא ידם ויבקשו מהקב"ה שיעזור להם כמאמר מי יתן מציון ישועת ישראל וגו' וא"כ אחר אשר תבקש ישועת אביך טוב הי' לך לבקש מתחלה להושיענו לשמוע את הוד קולו. והיינו מרויחים סגולה היותר גדולה מאשר עתה

עוד יתכן בזה ע"ד המשורר ע"ה (תהלים ס"ג) צמאה לך נפשי וגו' בארץ ציה וגו' כן בקדש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. ונבין תחלה מאמר (תהלים כ"ב) אלי אלי למה עזבתני וגו'. ביאו' זה כי הנה אנחנו היינו יכולי' לתלו' העדר קבלת תפלותינו בסבת דלות מעשינו אכן כאשר אנחנו רואים כי גם אחר התפלה אין בידינו מאומה וכבר מובטחים אנו שהתפלה עושה מחצה וא"כ הי' מהראוי שתהי' התשועה קרובה עכ"פ אחר התפלה יותר ממה שהי' קודם למשל מי שהוא עתה חולה ויתפלל שישיג רפואה ותפלתו תעשה מחצה א"כ הוא קרוב יותר אל הבריאות ממה שהי' קודם לא כן אם תפלתו לא פעלה דבר הוא