משלי יעקב רנח
Mishlei Yaakov 258 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →ויודע דעת להשכיל אמתת כל מעגל טוב. ב' שיהי' נשוא פנים להפיץ קרני אור יפעתו מזהרי יראתו וקדושתו מידו אל העומד נכחו ושומע אל דבריו שיקבלם באהבה עד שלא יסורו ממנו לעולם. והנ"מ המעלה הראשונה יכולה היא להעשות ע"י שליח או ע"י אגרת לאמר כזה וכזה עשה (עי' זוהר וישב קצ"ב א') אכן המעלה הב' לא תקום ולא תהי' בלתי אם ישמיע דבריו בעצמו אז בהכרח תהי' נשיאות פנים. לא כן אם ישמיע דבריו ע"י שליח והשליח אינו ראוי לנשיאות פנים לא יהיו דבריו נשמעים. אכן אם בפעם ראשונה ילך הוא בעצמו להתראות פנים עם השומע יוכל להיות כי אולי יספיק זיו נגהו ותארו והוד יראתו הזורח מול פני השומע בעת ראותו אותו עד שיקבל דבריו גם שלא בפניו וזה רק ספק. הנמשל זהו קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלקינו ואת תדבר אלינו היינו להודיענו ואנחנו שמענו ועשינו ברצון נפשנו ע"ז אמר ית' למשה הטיבו כל אשר דברו רמז על מאמר ונשמעה. אבל מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים ר"ל שיהיו נשארים עומדים בהבטחה זו אשר קיימו וקבלו עליהם עתה לקבל דברי גם ע"י שליח
ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות בגמ' (ע"ז ה' א') בשעה שאמר הקב"ה למשה מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי וגו' הי' להם לומר אתה תן. ובהשקפה ראשונה הדבר כמו זר כי כבר מוחלט (נדה ט"ז) הכל בידי שמים חוץ מי"ש. אמנם כבר ביארנו במ"א מאמר (תהלים קי"ט) חלקי ה' אמרתי לשמור דבריך כי דהא"ה הי' כל תפלותיו על יראת ה' ושמירת התורה והמצות יען כי הבחירה בלב קודמת אל התפלה כי באומן בחירתו בחר להתפלל ולבקש עזרתו ית' לתורה ולתעודה ואז גם כי ה' יעזור אל הבא לטהר עכ"ז טהרתו נקראת על שמו כי הוא הדורש והמבקש והשיג המבוקש. וזהו חלקי ד' מה שאמרתי לשמור דבריך שאמרתי ובקשתי וחליתי פניך שתעזרני על ככה. ומעתה יפה הוכיחם מרע"ה הי' לכם לומר אתה תן. ואז גם כי הקב"ה יעזור להם אבל הלא בחירתם קדמה. וה' ית' אמר כן למען יתבוננו ויתעוררו לבקש ע"ז ולא הבינו זאת לא כמרע"ה במאמר ועתה הניחה לי וגו'
(שנב) משל לחתן בא אל בית חותנו הגביר לזון על שלחנו והי' מאכילו מאכלים יקרים וערבים כמשפט הגבירים ולאהבה חדשה אמר החתן מי יתן והי' שיתן לי חותני עתה מזונותי על כל ימי המשך שהבטיח לי כי כעת הוא אוהב אותי בשלמות וכאשר יארכו הימים אולי יקל בעיניו. ויבקש את פני חותנו שישלם עתה בעד מזונות על כל ימי משך ההתחייבות. הנמשל המתפלל בלב שלם על התורה והעבודה והקב"ה עוזר לו להשלים עבודתו הנה בחירתו הטובה אשר בשעה ראשונה עמדה לו שתהי' עבודתו בכל משך ימי חייו נחשב על שמו. וזהו מאמרו ית' מי יתן והי' לבבם זה להם להספיק ולהשלים להם יראה על כל הימים. כי עתה אני חביב בעיניהם מאד כמשפט אהבה חדשה כי כאשר יארכו הימים תקל העבודה בעיניהם והם לא הבינו את זאת ולא ידעו איכות המציאות שיוכל האדם לשלם בשעה א' את העבודה אשר עליו בכל משך ימי חייו. לזה אמר הי' לכם לומר אתה תן ותהי' עבודתכם מסורה ביד ה' עבדה