משלי יעקב רנג

מה ראו חז"ל לקללו בקללה זאת ולא באחרת ודברי חז"ל הלא המה אמרות טהורות מזוקקות ככסף ומה גם מה מצאו חז"ל בו עול על כי אמר שהקב"ה ותרן הלא בשבח זה נשתבחו ג"כ כמה גדולי הצדיקים. דע כי כבר ביארנו (פ' שמיני) בביאור מאמר רצה הקדוש ב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות

(שמא) למשל כי הנה כל חפצי העולם יתחלקו לב' סוגי'. יש חפץ שאינו רק עצם פשוט ויש עצם מורכב מכמה חלקי' דקי'. וההבדל כי חפץ עצם פשוט היינו נתח א' והוא של כסף וזהב יהי' חשיבותו לפי גדלו וכל שיהי' גדול יותר יהי' חשיבותו יותר אבל חפץ מורכב מכמה חלקים דקים כמו מורה השעות ודומה לו אשר עם התחברות כל החלקים הוא כלי א' אז לא תוכל לומר על החלק ממנו שאם הי' יותר גדול הי' יותר בחשיבות שקר הדברים כי אם הי' יותר גדול ממה שהוא הי' חסרון בכל הכלי כי עוד לא ישלם ההרכבה והתאחדות כל החלקים להיות כלי א'. הנמשל בצלם ובדמו' הזה ברא הקב"ה העולם ומלואו מורכב מחלקים דקים נפרדים ובהיות החלקים כלם על מתכונתם ופועלים פעולתם נשלם השלמות בין כלם ויהיו כאיש א' חברים כמו שתמצא בדברי הרב המורה ז"ל (בע"ב מראשון) וז"ל דע כי זה הנמצא בכללו הוא איש א' כו' עיי"ש באורך. וכן האדם כל שלמותו בהשלמו לו כל החלקי' הפרטי' הדקי' הכלולים בהרכבתו המה רמ"ח אברים ושס"ה גידים וכן התורה הקדושה כלולה בהדר' קדש מהרבה חלקי' פרטים תרי"ג מצו' ובהרכב' יחד יצא לצורף כלי א' תורת ה' תמימה. וא"כ כבר יחויב שמירת הסדר בחלקי המורכב הזה באין עודף וגרעון כי אם יהי' איזה שינוי בחלק א' מהמורכב הלא יהרוס בזה כל תפארת העצם המורכב אשר האומן החכם עשה לו כונים באופן יתאחדו כל החלקים אל הכללי כמו שיתבאר עוד

ומעתה נדבר מעט על ענין ותרנות והפכו ומתי ראוי הותרנות ומתי ראוי הקמצנות וזאת מצאנו ראינו כי מקום הותרנות במקום רבוי המציאות ומקום הקמצנות במקום מעט המציאות

(שמב) למשל כי איך יותר איש מסכן ודל הלא אין ידו משגת וא"כ במקום מעט המציאות תשאל מאת בעליה שיתן לך במתנה כלי א' סכין או כף וכדומה וזה אין לו רק כלי א' הלא תשפוט ותאמר כי במקום זה ראוי היא הקמצנות שלא יתן אל המבקש כ"א יתן יחסר לו כי אין לו אחרת תחתי' וכאשר יהי' לבעה"ב זה כלים הרבה מזה המין וזה שואל רק א' אז תאמר כי במקום זה ראוי הותרנות וכל אשר יהי' לו יותר ראוי לותר יותר. אמנם התבונן נא כי לפעמים יזדמן רבוי המציאות ולפי הנראה ראוי כאן ותרנות וכאשר נשאל את פי הבעלים יבררו כי במקום זה ראוי הקמצנות כמו אם יאמרו על פלוני עשיר כי יש לו חמש מאות כלי כסף ועוד איזה כלים פרטים עודפים על המספר הזה וזה בא ומבקש א' מהעודפים על מספר המאות. הלא בהשקפה הראשונה תמהר להוציא דבר המשפט כי במקום זה ראוי הותרנות כי ממספר הגדול לא יחסר מאומה רק מהחמשה האחדים יתן אחד