משלי יעקב כה

ברצונו נחשב בעיני' למשתגע ולא נתנה לו. ויגער בה התחילה לקללו ויוסף לאררה. עד כי הריב שביניהם גדלה והצליחה וירב המדון ויעצם למאד בעבור כי הוא הי' העסק הראשון בבואו לביתו. הנמשל כי הלא ידענו שכל שפעת ימי החול וברכתם מושפע בא מברכת יום השבת כי הוא מבוא הברכות וכמבואר בספר הזהר כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא דשביעא תליין כו'. בגין דיתברך פתורא כל שית יומין וכו' והוא כי כל המעשים שהאדם עוסק בהם בשבת מושפע בהם הברכה ועי"כ יהיו מבורכים גם בימי החול. וזהו חמדת ימים אותו קראת כלומר כל הימים חומדים ומשתוקקים אליו. כי ממנו יבורכו וזהו ויברך אלקים את יום השביעי כו'. כלומר חלק לו מקור הברכה ומעין השפע אשר ממנו יניקו ששת הימים. וע"כ החוב עלינו עב"י שיהי' יום השבת כלול בכל הטוב לשמים ביראת ה' כל היום. ולענגו באכילה ושתי'. ועי"כ יושפע בהם ברכת ה' בכל ימי החול. וזהו שהביאו ז"ל. ברכת ה' היא תעשיר זה השבת. כלומר השבת היא מקור הברכה לכל המעשים. ולכן יזהר האדם שלא יוסף עצב עמה זה האבל כי בזאת יהי' גורם לעורר ח"ו דרך עוצב על כל ימי השבוע והן על דרך זה הי' ג"כ ענין מטע נח. כי אחר המבול הי' תגבורת מדת הרחמים והחסד מאת השי"ת על העולם לבנותו כמקדם ולכוננו על מלואו כמ"ש לא אוסיף לקלל עוד את האדמה כו'. ולכן הי' הדין נותן כי העסק הראשון שיתחיל האדם לעסוק בו מה שהוא מתיקוני העולם יהי' מבורך ומוצלח בהפלגה רבה ועצומה. ונח לא עשה כן. וירא ראשית לו לנטוע כרם ועסק במטע תחלה ובאה הברכה בעסק זה כמרז"ל בו ביום נטע בו ביום שתה בו ביום נתבזה. וזהו מ"ש המדרש ויחל נח כו'. נתחלל ונעשה חולין (גם רז"ל הניחו מלת ויחל על פשוטה שהוראתה התחיל נח אך אמרו נתחלל ונעשה חולין כלומר ע"י שהתחיל במטע בראשית עסקיו נעשה חולין. וזהו שאמרו למה ויטע כרם לא הי' לו ליטע דבר אחר של תקלה כו')

פרשת לך לך

וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. מדרש. וילך אברם וגו' ולוט טפל לו. והנה לא ידענו לכאורה מה הודיענו אותנו בזה. ומה חדשו מה שאיננו מבואר בכתוב אחשוב בביאור דבריהם כי הקשה להם ז"ל בכתוב מלת אתו מדוע לא אמר וגם לוט הלך עמו. לזה אמרו ולוט טפל לו

(יח) משל לסוחר אחד נוסע למקום השגת מסחרו יאמר עליו פלוני נוסע למקום פלוני עבור מסחרו. יען כי מסחרו הוא סבת נסיעתו ולפעמים יזדמן א' אשר מסחרו קטן מהכיל ההוצאה הרבה על מקום המסחר ואין לאל ידו לזרז נסיעתו לשם בעצמו. זולת בשיקרה לפניו אחד אוחז דרכו למחוז ההוא יהי' ג"כ נוסע עמו. אז יאמר סוחר פלוני נוסע למקום פלוני וגם האיש ההוא נוסע עמו. יען כי כל א' על אודותיו נוסע להשגת מבוקשם. אבל על המשרת אשר נוסע עם הסוחר לשרתו. עליו יאמר הוא נוסע את הסוחר כי