משלי יעקב רמז

ואינם צריכים לעורר האהבה ע"י סיפור הגבורות כי האהבה והשמחה בהם בעצם יותר מן הפעולות רק השמחה גורמת שיספרו הגבורות כי בלעדם במה ישבחוהו האם ע"ד ישב בדד וידום. וזהו כבוד מלכותך יאמרו מצד עצם השמחה ועי"כ וגבורתך ידברו. אמנם ברצותם ללמד לאחרים ולהודיע לבני אדם גבורותיו בהכרח יצטרכו לזה לסדר גבורותיו תחלה ועזוז נוראותיו ואז יתעוררו אל הדר כבוד מלכותו. וזהו ג"כ דור לדור ישבח מעשיך. ואח"כ וגבורותיך יגידו. אבל אני אינו כן רק תחלה הדר כבוד הודך. ואח"כ ודברי נפלאותיך אשיחה מלמעלה למטה. אבל כלל העולה צריכים לעלות בסולם החכמה מלמטה למעלה וזהו להודיע לבני האדם גבורותיו מתחלה ואח"כ וכבוד הדר מלכותו וסיפר גבורה אחת כוללת מלכותך מלכות כל עולמים וגו' סומך וגו'

(של) למשל כי מנימוסי המלכים לנקום במורדים ולא תועיל עליהם התשובה כי אין משפט המלך להכניע עצמו לשפלים אם היות ממשלתו ממשלה מוגבלת מוגבל במקום ומוגבל בזמן וראוי הי' להיות במכ"ש אצל חי עולמים ית' אשר מלכותו מלכות כל עולמים אין לה גבול במקום. וממשלתו בכל דור ודור אין לה גבול גם בזמן ועכ"ז סומך ה' לכל הנופלים והמכניעים עצמם ומשפילי' רוחם בתשובה ומאמר נופלים מוסב על אותם שנפלו כבר ברשת היצר וזוקף לכל הכפופים מדבר מאותן שהיצר עדיין נלחם עמהם להפילם. אבל עוד לא נפלו

מדרש יענך ה' ביום צרה מהו ביום צרה אר"ל למה הדבר דומה לאשה שישבה על המשבר לילד והית' מצטערת לילד אמרו מי שענה את אמך הוא יענה אותך כך אמר דוד לישראל מי שענה ליעקב הוא יענה אתכם מה התפלל יעקב ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי אף אתה יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. ולבוא אל ביאור המאמר נקדי' מאמרם ז"ל (ברכות ו' ב') כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכשמת אומרי' עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אאע"ה. גם מאמר (איוב ל"ו) היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח. והביאור בזה דע כי השכל ישפוט על דבר התפלה שלא יהי' חיובה כ"א לפרקים מיוחדים ע"ד מקרה

(שלא) למשל כמו שיש הבדל בין אכילת כל המאכלים שהם לתענוג אשר זמן מציאותם הוא סבת השתמשם לא כן המאכלי' ההכרחים כמו לחסומים הנה זמן שמו שם בעת ההכרח בהיותו רעב ללחם או צמא למים אבל כל עוד שלא ירעב לא יכריח עצמו לאכול כמו שיכריח א"ע אל המעדנים ופרי מגדים בעת שנמצאים ת"י ועכ"ז ב' סוגים האלה קרובי' לודאי שישתמש בהם לא כן אכילת הסמי' ממיני הרפואות אשר האדם יקחם מסבת מקרה שהוא מוכרח על ידה לקחת אותם אל פניו כי נפל למשכב אז יבקשם וימצאם וההבדל הזה הי' ראוי להיות בין כל המצות ובין התפלה כי כל המצות ראוי לקבוע להם זמן יען כי כל מצוה הוא דבר המוכרח אל הנפש כמאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. וגם הם מענגי' הנפש כי הם מתוקי' מדבש ונופת צופים מלבד התפלה

כי איך יחויב לקבוע זמן על דבר התלוי במקרה כי אולי לא יפגענו מקרה בעולם וראוי