משלי יעקב רמו

אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה וגו'. ביאור המאמר ע"ד מ"ש המשורר ע"ה (תהלים פ''ו) כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלקים לבדך

(שכז) למשל כי יש א' שאומרים עליו שהוא אדם גדול. ויש מתארים את א' בשם גבור חכם עשיר וכדומה מהתוארים אבל לתאר את א' בשניהם לומר עליו פלוני הוא גדול גם עשיר גם חכם גם גבור זאת לא תשמע כי בזולת הפרטים אינו גדול כמו נייר שהוא חשוב בעיני בעליו על היותו שטר חוב על סך עצום. אבל מצד עצמות הנייר אין חשיבות בו כל מאומה. כן האדם מצד עצמותו הוא עפר ואפר רק מצד מעלות הפרטים והקנינים הטובים אשר קנה לנפשו הוא גדול. אכן האלקים ית' גדולתו מצד עצמותו גם בזולת פעולותיו. וזהו כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלקים לבדך הוא המתואר בשניהם. ועד"ז פי' הגאון מו"ה עזרי' פינו ז"ל מאמר ימינך ד' נאדרי בכח במה שיש בכח לבד גם מבלעדי יציאת הדבר אל הפועל. וזהו שהכפיל ואמר אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה

ובדרוש ביארנו בזה מאמר (תהלים קמ"ה) יודוך ד' כל מעשיך וחסידך יברכוך וגו' ע"ד שאמר במקום אחר (שם צ"ב) מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך

(שכח) משל ממש ע"ד אילן גדול וגבוה מאד מאה אמה ויותר ובעומק הקרקע ג"כ מאה אמה הלא יתחלקו בו רואיו לג' מחלקות הבער וחסר לב ילך אצלו ולא ישתומם מאומה על המראה הנפלאה הזאת כמשפט שוטה שאינו מרגיש כי הוא יחשוב אשר כל האילנות שוים והאיש אשר חלק לו בחכמה מעט הוא יתיצב ויביט בו וישתומם עליו והחכם האמיתי הוא ירגיש גם עומק האילן והתאבכות שרשיו ומשם חפר עוצם ההתפלאות למכביר. הנמשל כן הדבר במשיח ה' ע"ה. כי הוא אמר אני מרגיש בשניהם מה גדלו מעשיך ה' בנגלה אל העין. גם מאד עמקו מחשבותיך וביאר ואמר איש בער לא ידע כל מאומה גם הנגלה. וכסיל הוא חכם לכשירצה כמליצתם ז"ל (שבת ל"א) יודעים הם כו' אלא שיש חלב על כסלם כי הכסיל אינו רצונו לחשוב ולעיין ולחקור תכלית כל דבר. אבל מה שהוא רואה בעיניו הוא מרגיש. לכן יפה אמר עליו וכסיל לא יבין את זאת כמורה באצבע על ענין השני אשר בסוף המאמר (מאד עמקו מחשבותיך) אבל מה גדלו מעשיך ה' הלא עיניו רואות וזהו יודוך ה' כל מעשיך ר"ל כי ההמונים בעם יודוך מהנגלה אשר רואים את מעשיך. אבל וחסידך יברכוך כלומר בלא אמצעות המעשים כי מכירים כבודך בעצם ואמר כבוד מלכותך יאמרו וגו'

(שכט) למשל כמו שאנחנו רואים ההבדל בין המחותנים ובין הקרואים על החתונה כי המחותנים שמחתם בעצם שזכו להכניס בניהם לחופה והשמחה היא תגורמת כל משתה היין לא כן הקרואים כי הם אינם שמחים רק הם צריכים לאכול תחלה למעדנים ולשתות יין ושכר או אז יתעורר בהם השמחה. הנמשל החסידים השלמים המה ששים ושמחים עם אהבת ה' ית' עצמה ואינם