משלי יעקב רמה
Mishlei Yaakov 245 · משלי יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד ביאור על מאמר כי לקחה מיד ה' וגו'
שכה) משל לא' שהי' לו ב' בנים וילך הא' אל בית מרזח ויאכל וישת וישכר והשני נזדמן לו שעלה על השלחן ונפל. והאב כאשר נתוודע לו מעשי שניהם הכה אותם בשבט עברתו ולימים יתנחם האב ויאמר לפייס את בניו ולדבר על לבם ויתן להם משאת מאת פניו אל הא' נתן שקל א' ואל הב' נתן ב' שקלים ויען האב ויאמר אל בנו הא' הלא אחיך אל היסורי' הגדולים שהי' לו מנפילתו עוד הכיתיו גם אני לכן נתתי לו שני שקלים אבל אתה אכלת כנפשך שבעך מעדנים והתענגת די לך בא' הנמשל וזהו נחמו נחמו עמי וגו' יתנחמו בכפלים והטעם כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאותי' היינו מלבד היסורים אשר בדרך עונש עוד הי' להם יסורים מעצמות החטאים כמאמר (יחזקאל ל"ו) ונקוטתם בפניכם על עונותיכם לכן יפה אמרו במקום סבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד יען כי הם לקחו מיד ה' כפלים בכל חטאתיהם בעת עשיית החטא רגזו וחלו ואח"כ בשובם יתמרמרו מאד כמאמר (ישעי' נ"ז) דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים לו ולאבליו וברז"ל (ויקרא רבה ט"ז) אלו כחותיו ואבריו המתאבלים עליו אבל הצדיקים גמורים הלא אכלו ושתו והתענגו מאד כמאמר (תהלים קי"ט) שש אנכי על אמרותיך כמוצא שלל רב
ואתחנן אל ה' מדרש זה שאמר הכתוב בתוכחות על עון יסרת איש. ואיש זה משה ותמס כעש חמודו שהי' מתאוה ליכנס לא"י. ואם כך הגיע למשה הצדיק על אכו"כ שאר כל הבריות כו' אך הבל כל אדם. ובאמת אין ביאור על ק"ו זה כי כבר ידענו מפיהם ז"ל (קהלת א') ויוסף דעת יוסף מכאוב ונאמר וסביביו נשערה מאד. אבל ביאור מאמר זה כך הוא ואם לא תוציא מזה יראה תוציא ממנו ענוה ושפלות. כי מזה תראה שאין הקב"ה מדקדק עמך כראוי מסבת מיעוט כערכך ודלת נפשך כי באין ספק הקב"ה לא הוסיף על מרע"ה כדינו רק אצלינו הקב"ה מגרע
(שכו) משל ממש ע"ד בעל חוב בא לגבות חובותיו וכפי ידיעתו יכולת כל א' כן הכביד עליו הנגישה וא' מהם הי' אביון ידוע ומפורסם והניח אותו מליגוש בו והי' זה מתפאר במנוחתו ואמרו לו מה זה תתפאר הלא סבת חפשיותך היא דלותך ושפלותך. הנמשל זהו מאמר המדרש בתוכחות על עון יסרת איש זה משה היינו תוכחות משוערות ומוגבלות כפי הדין לא יותר ח"ו על הדין רק התוכחות היו נמדדות אל העון. ואם כך הגיע למשה הצדיק על עון קטן מגיע עונש כזה עאכו"כ שאר כל הבריות שיש בהם עונות גדולות וחמורות אך הבל כל אדם. כלומר רק זאת היא הצלתם כי המה מהבל יחד ומה ידקדק עם עניים ואביונים: אתה