משלי יעקב רמד

וחשיבותה רק היו יודעים שבורחים ומתרחקי' מארץ מצרים לא כן מרע"ה אשר נפשו יודעת מאד להיכן הוא מוליכן לכן הוא מונה המסעות אל אשר לפניו. וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם. ר"ל הוא עשה חשבון ומנה לפניו אל המקום אשר הם נוסעים ואלה (פי' ישראל) מסעיהם הם מנו המסעות מן המקום אשר יצאו

זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה וגו'. מדרש מלמד שהראה הקב"ה למשה כל מה שהי' ועתיד להיות דור דור ודורשיו וכו' שנא' ויאמר ד' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה לך אמור להם לאבות שבועה שנשבעתי להם וכו'. ונקדים מאמר הקב"ה ליעקב במראה הסולם (ויצא) כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך

(שכג) המשל בזה לא' שהלך למרחקים ועשה שמה אצל בעה"ב ימים רבי' לסוף נתן לו שכרו והלך לביתו ויהי הוא הולך בדרך ובטרם בא לביתו נאבד מידו כל הכסף אשר נתן לו בעליו והאף אמנם כי על הבעה"ב לא יהי' בלבו תלונה כי הלא הוא נתן לו שכרו בשלמו' באין מחסור כל מאומה עכ"ז הלא הוא בעצמו אין לו הנאה משכר זה כלום ויבוא ריקם לביתו כאלו לא לקח מבעליו מאומה. אכן אם הבעה"ב אוהבו כי מצא חן בעיניו וכל חפצו שיבוא העלוב הזה לביתו עם המעות שיוכל לפרנס אשתו ובניו הוא מבטיחו ואומר לו הנה נתתי הסך הזה בידך ופן יקרה לך אסון בדרך אני ערב לך בעד כל הסך ותשיב אלי שנית ואתן לך עוד הפעם. הנמשל הבטיח הקב"ה לאברהם לתת לזרעו ארץ כנען עכ"ז שאל ואמר במה אדע כי אירשנה מסבת מוראו שמא יגרום החטא ותקיא הארץ אותם. וא"כ הקב"ה הקים הבטחתו ואנחנו אין בידינו מאומה. לזה הכפיל הקב"ה את הבטחתו ליעקב ואמר לו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. גם אם כבר נתתי לזרעך והם יפסדו אותה אנכי אערבנו ואחזור ואתן. והבן

פרשת דברים

מדרש (איכה א') חטאו בכפלים ולקו בכפלים ומתנחמים בכפלים. חטאו בכפלים חטא חטאה ירושלים ולקו בכפלים (ישעי' מ') כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה וגו'. המאמר לקו בכפלים אינו מובן וכי חשוד קב"ה וכו'. אך נבין ע"ד מליצה

(שכד) משל לתלמיד אצל רבו שגג בלימודו וסר מדרך הפשט והרב הי' לו עוד תלמיד א' בער וחסר לב ויאמר אליו הרם אה ידך והכהו על הלחי על שגגתו אשר שגג. התחיל הנער בוכה ואומר הלא פי שנים במכאובי כי כאשר יכה אותי הרב בעצמו ויהלמני לא הייתי מצטער כ"א על מכאוב ההכאה בלבד כי הוא מכיר בשגיוני עתה הלא מלבד מכאוב ההכאה ידוה לבי על העלבון הזה אשר יכני בער ונער אשר אינו יודע בין ימינו לשמאלו כמאמר המשורר ע"ה (תהלים ס"ט) רבו משערות ראשי שונאי חנם וגו' אלקים אתה ידעת לאולתי וגו'. והנמשל מובן מאליו

טז