משלי יעקב רמג

כן. רק כה תדבר למען שיעשה לי אבי מלבושים אחרים לכן נגנבו הראשונים כי אנכי בחכמתי עשיתי והסיבותי את כל זאת והייתי מסית להגנבים שיגנבו למען יהי' אבי מוכרח לעשות עוד הפעם מלבושים למען רבות מספר גדול על הלוח אשר אתי כי כן הבטיח לי כל מספר הבגדים שיעשה לך יעשה גם לי. א"כ אין הדבר כמו שאתה חושב כי מעשה הבגדים האחרים היו מסבת שנגנבו הראשונים. רק בהיפך כי לכן נגנבו הראשונים כדי שיעשה אחרים. הנמשל משה רבינו ע"ה לקח עט סופר והעלה על הספר כל המקרים אשר קרה אותם בדרך בכל פרטי מקומות מסעיהם מהרעב והצמאון והמלחמות כדברי המדרש שהביא משל כשחזרו התחיל אביו מונה כל המסעות ע"ש. וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ר"ל כתב את זכרון המקרים אשר קרה אותם בפרטי מסעיהם. ולמען שלא יחשוב האדם כי הזדמנות המקרים היו מסבת מסעיהם באלו המקומות לכן חזר והפך את הדברים ואמר ואלה מסעיהם למוצאיהם כי בכוונה הסיעם הקב"ה בהמסעות האלה בעבור לסבב מוצאיהם למען יזדמנו המקרים שיצטרכו לחדש להם נסים הרבה להכין תשועות עולמים הגאול' העתידה במהרה והענין יקר. עוד נראה להמתיק מאמר הנ"ל

(שכב) משל א' נשא אשה אחרת והי' לו בן מאשתו הראשונה עודנו נער והי' מר לו מאד ועיניו כלות ומיחלות לאמר מתי יגדל הנער ויגיע עתו עת דודים לתתו אל בית חותנו. ויהי כי ארכו הימים והנער הגיע לפרקו והוא נסע בדרך בעבור מסחריו וירא שם בת איש מכנעני הארץ והתקשר עם אביה וכתבו כתבי התנאים ויהי בבואו לביתו אמר לבנו דע בני כי נתקשרתי עמך מעיר פלוני ולא תסבול עוד מרורות מאשת אביך בלתי אם כמשלש חדשים עד זמן החתונה והנער יספור וימנה מספר הימים מתי יעברו ימי הצער עד כי הגיע היום והאב שכר עגלות לנסוע אל מקום החתונה ובשמחה גדולה ונפלאה עלה הנער על המרכבה ויסעו הם יצאו את העיר והרחיקו ויאמר אל בעל עגלה ידידי הגידה נא לי כמה פרסאות נסעתי מביתי ויאמר לו כבר נסענו ב' פרסאות ויותר למחר חוזר ושואל את הבע"ג כמה פרסאות הנני רחוק עתה מביתי וזה אומר לו ח' פרסאות או עשרה והמה נוסעים עוד הלאה וישאל אבי החתן את הבע"ג כמה פרסאות יש לפנינו עוד לנסוע על החתונה והבע"ג משיב לו וישמט הנער ויאמר אל אביו הבינני נא והורני מדוע אין שאלת שנינו דומות זה לזה אני בשאלתי את פי הבע"ג שואל אנכי אותו על מספר אשר מאחרי ואתה שואל אותו כמה פרסאות יש עוד לפנינו לנסוע. ויען אביו ויאמר לו אתה הטבת בשאלתך ואני בשאלתי אתה לא היית מעולם בעיר פ' ואין אתה מכיר את מעלת המחותן ויקרו ולא את בתו הכלה בלתי תדע מאומה בהצלחתך אשר קרא ה' עליך שמה רק זאת ידעת כי אתה בורח מפני אשת אביך לכן אתה שואל כמה פרסאות אתה רחוק ממנה לא כן אני אשר נפשי יודעת מאד להיכן אני מוליך אותך לכן אני מבקש לדעת מספר המסעות אשר לפני כי מה לי לחשוב הפרסאות אשר לאחרי. הנמשל מובן מאד כי ישראל הלא לא הי' להם שום ידיעה בארץ ישראל ומעלתה וחשיבותם