משלי יעקב רמ

(שיח) והמשל בזה לאחד בא אל חנות מוכרת יין יקר ואמר לתת לו כמה מדות ידועות וילך האיש אל המרתף והעלה יין כאשר אמר ויציגהו על השלחן ובעודו מדבר עמו וילך בבית אחת הנה ואחת הנה והי' שם שיכור אחד יחוג וינוע כנוע השריגים ברוח זלעפות ויגש אל השלחן והדפו ונפל היין ונשבר כליו ושחת ארצה וימהר המוזג ויקח בחרי אף מקל חובלים ויך בשיכור הכה ופצוע ירך אף קדקד לאמר ראה נבל מה עשית כמה יין שפכת כמה כסף אבדת. והנה הקונה הזה עומד ורואה מכת השיכור ההוא והוא משתאה מחריש מתאפק וכל חפצו לעמוד על עומק לב המוזג הזה מה דעתו בהמכות האלה אם שהוא מכה בו עבור הפסד עצמו כי השיכור עשה לו היזק גדול ומן הקונה העלוב הזה לא יתבע מאומה או אפשר עולה בדעתו כי אני אשלם לו בעד היין ומכה את השיכור רק בעבור הרעה אשר עשה עמדי והוא כמתנקם נקמתי. עודו מדבר אל לבו בספק זה והנה שם נער קטן ויאמר אליו הקונה לך נא בני שאל את אביך מדוע מכה כ"כ את השיכור הנה בזה יעמוד על לבו תיכף אם יענה ויאמר אליו בני מה זה תשאל על המכות האלה האם לא ראית מה עשה לי השיכור הזה לא בחנת הפסדי העצום אז יתודע אליו כי יכהו רק בעבור עצמו ומידו לא יבקש מאומה אכן אם כך יענה ויאמר בני בני מדוע לא תראה ההפסד אשר להקונה ע"י שיכור זה אז יתודע כי דעתו שישלם לו את הכל והמכות שהוא עושה בהשיכור כדי להפיס דעתו. הנמשל כי משה רבינו ע"ה הי' יודע שהמדינים צריכים מכות ועונשים אבל הי' מסתפק אם בעבור שהחטיאו את ישראל להענש או תחת מה שגרמו להפסיד התורה הקדושה יחויב לנקום נקמת ד' ונקמת תורתו ועודנו מתהלך בגן הספיקות והנה דבר ד' אליו נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים מה שיורה אשר בני ישראל צריכים לשלם את הכל (ר"ל על אשר חטאו בפעור) בלתי כי מהצורך לקחת נקמתם מאת המדינים שגרמו לישראל היזק גדול כ"כ וכדי לפייסם ועל זה בא מדרשם ז"ל אמר הקב"ה למשה משה היזק שלכם הוא שגרמו לי להעניש אתכם פי' הלא אתם תסבלו העונש על החטא והיזק שלכם הוא ומדוע תאמר נקמת ד' ונתבאר יפה שאלת הקב"ה

ונעמוד עתה על התשובה שהשיב משה אם היינו ערלים כו' כלום שונאים אותנו אלא בשביל המצות הלכך הנקמה שלך אבל נחזור על דברי

(שיט) המשל הנ"ל כי המוזג ההוא בהיותו מיסר את השיכור אף כי שמע הקונה הנ"ל מהנער כי אמר אביו לו ראה כמה הפסיד את הקונה. והחליט בדעת הקונה שהוא יצטרך לשלם בעד היין אכן אחרי כל דבריו אלה באין ספק לא כל כך מהרה ישלח ידו להושיט לו הכסף שיאמר המוזג עוד יהי' עמו דין ודברים הרבה לאמר תן לי יין ואתנה לך כסף מחירו. וזה יאמר הלא נתתי לך ובהכרח ילכו אל הב"ד או אל השופט ומעתה נחקור אנחנו מה צריכים לדין בה. מהצורך של הב"ד לחקור תחלה של מי השיכור אם הקונה הביאו אתו והוא ממשרתיו בודאי על הקונה החיוב לשלם. ואם השיכור של המוזג ודבר אין לו עם הקונה אז מה לו אל הקונה הלא היין הוא שלו והשיכור ג"כ