משלי יעקב רמא

ג"כ שלו ממי יתבע ההיזק. הנמשל זה שהשיב מרע"ה אל הקב"ה לאמר אתה רוצה להטיל עלינו הנזק אשר החטיאו אותנו הלא השיכור איננו משלנו כי אם היינו ערלים או כופרים במצות לא היו המדינים שונאים אותנו כו' הלכך הנקמה שלך כלומר כי אין אנחנו הגורמים אל ההפסד הוי לתת נקמת ד' במדין. והענין נחמד ונעים

צרור את המדינים וגו' כי צוררים הם לכם בנכליהם גו'. הנה היא מצוה נוספת על מאמר נקום נקמת בני ישראל כי במאמר צרור את המדינים הורה כי ראוי אלינו שיהי' אצלינו נטירה בלב על שהחטיאו אותנו והכניסו בלבנו תאות הזנות אשר עד הנה היו ישראל נקיים מזה כי היו כלם קדושים כמאמר (יבמות ק"ג) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כו'. והקב"ה הלא חפץ לטהר את בית ישראל צוה אותם לאמר צרור את המדינים שיהי' לאות ולמופת בישראל על טהרת לבבם מן העבר ומתאוננים על הרע אשר פגעם וע"י הפלגת השנאה יעירו קנאה לחגור עוד במתניהם לקחת את נקמתם מהם אבל כל זה שייך בהקב"ה הרואה ללבב הוא ידע מי שהוא שונא מדין בעבור החטא שגרמו לו וחפץ במפלתן אבל מרע"ה הי' מבקש ואומר אראה נקמתם אז אדע את אשר במעמקי לב ישראל ולזה אמר המדרש בסמוך זה שאמר הכתוב לא יגרע מצדיק עיניו אין הקב"ה מונע מן הצדיק מה שרוצה לראות בעיניו. ללמדך שהי' משה מתאוה לראות בנקמת מדין קודם שימות ועל משה נאמר ישמח צדיק כי חזה נקם נקמת מדין כו'

(שכ) המשל בזה לעשיר אשר בנו הי' חומד ומתאוה לשתות יין והי' עוסק בשכרות כל היום תמיד וימר לאביו מאד לזמן בא חכם אל העיר ודבר עמו אולי ימצא תרופה לבנו והבטיח אותו כי הוא יפעול פעולה גדולה עד אשר ישנא כל משקה כמו ששונאים השקץ והעכבר והחכם הזה עשה לו מה ואמר אל אביו עתה קח נא את הנער אל ביתך כבר הוא שונא היין וכל המשקים. והנה האב עם כל ההבטחות שהבטיח אותו החכם עכ"ז גם הוא עשה את שלו ולא הכניס אל ביתו לא יין ולא שאר משקים. והנער לא אמר אל אביו אי' יין כדרכו מעולם. אך לבעבור נסות הדבר יותר אמר אל הנער קח נא כלי והולך מהרה אל בית היין שימלא לך כלי יין חמר וילך הנער להמוזג והמוזג הלך אל המרתף להעלות לו יין והנער נשאר עומד בחנות אצל השלחן אשר עליו הצלוחית וריח הכלים הי' מריח באפיו ויקח אבן ושבר הכלים הסדורים ועומדים שמה והמזג עלה מן המרתף וראה מה שעשה לו הקטן הזה וירץ בחמת אפו אל אביו לאמר בא נא אלי וראה מה עשה לי בנך והוא מספר לפניו כמה היזקות והאב בשמעו מילא את פיו שחוק ושמח מאד ואמר אל המוזג אל תירא אנכי אשלם לך כל ההיזק ועכ"ז ראוי לי לשמוח בזה כי עתה נתברר לי עד כמה הגיעה השנאה אשר בני היקר שונא את היין. הנמשל מובן מעצמו כי מה שהתאוה מרע"ה לראות נקמת מדין זאת הית' רק למען שיתברר לו אם הם שונאים באמת את הנבלה הזאת כי אם יש בלבם חלק מה מן התאוה אז הלוחם גם כי ילך אל המלחמה עכ"ז יעמוד שמה ברפיון ידים כי לבו יהי' דוי