משלי יעקב רלט

ט"ו) שבועה שלא אישן ג"י מלקין אותו וישן לאלתר. (אמר בעריש המסדר כי מו"ר המחבר ז"ל ביאר זה עפ"י מעשה אשר קרה אותו)

פעם בא למלון אצל כפרי א' ולא נתנו לו סעודת ערב והי' רעב מאד. ובקש לתת לו מה שיתנו לו להשיב את נפשו ויאמרו לו כי אין עמהם דבר אין לחם ואין מזון. ויאמר להכין לו משכבו והכינו וילך וישכב ויהי' לאיזה שעו' הוציאו מן התנור סעודה כסעודת שלמה המה חשבו כי האורח ישן הוא ובאמת הי' ער וראה את הכל. אז אמר בחכמתו הטהורה עתה אני מבין מה שחז"ל הוכיחו אל ישנה אדם מן המנהג ממה שלא אכל משה בעבור שהמלאכים אינם אוכלים ולא הוכיחו זאת מן השינה כי ממילא נשמע שלא הי' משה ישן כי אם הי' ישן איככה הוכיחו על משה שלא אכל בעבור שהמלאכים לא אכלו הלא יכול להיות שאכלו המלאכים בעת שהי' משה ישן. והענין יקר

והקרבתם עולה וגו' פר בן בקר א' איל אחד. גמ' (סוכה נ"ה ב') משל למלך שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך וכו'. ועילת הדבר מפני מה פיחת הכתוב קרבן יום השמיני מכל ימי החג אשר לכאורה הוא כמו גנות לישראל שאין ערבות קרבנותיהם כמו בקרבנות הזולת. אבל הדבר מובן מאד

(שיז) משל לעשיר נסע לדרך רחוקה ובניו גם בני אשתו מבעלה הראשון כלם מחכים את יום בואו. וכאשר בא מן הדרך הביא אל בני אשתו מתנות גדולות ולבניו מתנות קטנות ושאלו אותו וכי בני אשתך חביבים אצלך יותר מבניך. אמר ח"ו רק רצוני שישמחו כלם ביום בואי לביתי וא"כ הבנים זרים אין להם שמחה כ"א בהמנות אשר תמצא ידם. לכן ראיתי נכון להרבות להם כדי להרבות שמחתם לא כן פרי בטני הלת לקלון ולחרפה היתה זאת אם יתערב בשמחתם שמחת המתנות כי המה ששים ושמחים שמחה שלמה בראותם פני אביהם וגם אני אשמח בהם. הנמשל כי על העמים אין הקב"ה שמח בהם ולכן מהצורך להם קרבנות הרבה שיהי' לריח ניחוח ובכלל זה יערב זכרונם. לא כן ישראל שהם בעצמם ערבים לפני אביהם שבשמים ולמה לנו להרבות בקרבנות לעשות אמצעיים. וזה מ"ש עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך. ר"ל כל שעשועי יהי' רק ממך

פרשת מטות

וידבר ד' אל משה לאמר נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ד' במדין. מדרש הקב"ה אמר נקמת בני ישראל ומשה אמר לתת נקמת ד' במדין. אמר הקב"ה למשה היזק שלכם הוא שגרמו לי להעניש אתכם אמר משה רבון העולמים אם היינו ערלים או כופרים במצות לא היו שונאים אותנו הלא אין רודפים אחרינו אלא בשביל התורה ובשביל המצות שנתת לנו הלכך הנקמה שלך. הוי לתת נקמת ד' במדין. והדברים צריכים ביאור. והמשל