משלי יעקב רלד

שש ושמח בבוא אליו איש מבין וחכם יודע בטיב הסחורות כי איש מבין לא יתעסק עמו הרבה ובודאי יקנה ממנו ויתן לו מחירה ככל הראוי לסחורה יקרה כזאת לא כן השני אשר יש בסחורתו מעלות גם חסרונו' הוא לא יאבה להגיש איש מבין אל חנותו כי המבין ירגיש החסרונות אבל כל מגמתו וחפצו שיבואו אליו קונים הבלתי בקיאים וביותר שיבוא אליו קונה שיהי' עיניו כהות או בין השמשות אז יגיל וישמח בו: הנמשל כי הקב"ה לפניו הי' נגלו כל הדורות והתחלפו' מדריגותיהם והדורו' היקרות אשר אין בהם שום דופי הראה אל האבות הקדושים כי המה הסוחרים המבינים אשר אל כל תכלית הם חוקרים ובראותם סחורה יקרה ומשובחת כזאת ודאי יברכו אותם מטוב לב. לא כן הדורות שבגליות אשר יש בהם מעלות גם חסרונות לא רצה הקב"ה להראות אל המבינים ההם כי עינים להם לראות באספקלריא המאירה ויתגלה לעיניהם החסרון ולא יתנו לבבם לברכם כראוי. לזאת בחר הקב"ה בנביא אחר היינו בלעם שהוא עיניו כהות ואם יראה לא יראה כ"א כאותו שרואה בעינים כהות עד אשר יראה רק המראות והגוונים היינו רק המעלות ולא ירגיש החסרונו' ויברכם בלב שלם. וזה שהי' מתנצל לפני בלק למה הוא מברך אותם ולמה לו להקב"ה ברכותיו לזה אמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתום העין גו' אשר מחזה שדי יחזה ר"ל שאינו רואה כ"א מה שמראים לו. ולכן יפה אמרו כל מה שישראל אוכלין בעוה"ז הוא רק מכח ברכותיו של אותו רשע. ולהמתיק עוד הדבר יותר קח דמיון

(שט) משל מאת המחלק קוצב מחיתם ממה שהשיגה ידו במשא ומתן ויגיעה זה יקר בעיניו הכסף וישקול בפלס ומאזני דעתו למי יתן הרבה ולמי יקמץ לא כן אם נזדמנה לפניו מציאה הדבר אצלו בזול ואינו מדקדק למי ראוי יותר: הנמשל כן ממש הברכות היקרו' אשר מפי האבות הקדושים הקב"ה מדקדק בהם מאד לתת אותם אך אל יד הראוי להם אבל ברכותיו של אותו הרשע שהוא אך כמציאה אין הקב"ה מדקדק בהם. עוד נראה בהמתקת הכתובים

(שי) משל לשני אחים א' עשיר וא' עני והעני הי' איש רע עין גם כי העשיר נתן לו די מחסורו הי' מתאוה יותר עד כי בעבור קנאתו נתן לבו לקחת אש ולשרוף את ביתו ואת כל רכושו רק נזדמן כי הרגישו זאת והצילו את הבית ולא נשרף כל מאומה והעני ברח מפני הבושה וכאשר ארכו לו הימים והוא מתגורר במרת נפש מאד שלח אגרת אל אחיו העשיר כי רצונו לבוא לביתו והעשיר לא השיב לו דבר ולסוף בא מעצמו שלח אליו העשיר לאמר לא תבוא על מפתן ביתי ולא תוסיף ראות פני. והעני עשה כל התאמצות שיניחנו לכנוס אצלו וימאן ויאמר העשיר הלא הוא השתדל לשרוף כל הון ביתי ולאבד כל רכושי וא"כ הלא רצונו שיהי' גם אחיו עני ואם הקב"ה עשה לי נס הלא עשה לי ולא לו: הנמשל הם שכרו את בלעם שילך ויקלל את ישראל ובלעם רצה לעקור אומה שלמה כמאמר (סנהדרין ק"ה ב') מברכותיו של אותו רשע ניכר מה הי' בלבו לקללם. אך הוא ית' עשה נס לישראל הלא עשה לישראל לא להם וזהו לא